פְּלָדָה דְּהוּיָה וְזֵעָה נִגֶּרֶת.
אַתָּה מְטַפֵּס, מְנַסֶּה לַעֲלוֹת.
גִּידֶךַ מַאְדִּימִים וְנִמְתָּחִים עַד לִקְצֵה הַיְּכֹלֶת.
דִּמְיַנְתָּ: גַּלִּים שֶׁל אוֹר בּוֹהֵק.
אֲבָל פָּגַשְׁתָּ אָפֹר.
וְעַנְנֵי גֶּשֶׁם כֵּהִים מַסְתִּירִים לְךָ אֶת קְצֵה הַסֻּלָּם.
הָאֲוִיר מַתְחִיל לָנוּעַ.
זוֹ רוּח? יִתָּכֵן שֶׁכֵּן.
בַּחֲלוֹם רָאִיתָ "עַמּוּד אַדִּיר בְּצֶבַע סָגֹל", וְעַכְשָׁיו.
רַק סֻלָּם בַּרְזֶל חָלוּד.
"הַמִּלִּים הֵן נֶזֶק", אַתָּה אוֹמֵר.
וְאִישׁ לֹא מַקְשִׁיב.
כִּי אֵין לְבַד יוֹתֵר, מִמִּי שֶׁמָּאַס בֶּהָמוֹן.
אַתָּה מַמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת.
הִגַּעְתָּ לְסוֹפוֹ שֶׁל הַסּוֹף.
אַתָּה מֵרִים אֶת הָרֹאשׁ.
וְהוּא מִתְנַגֵּשׁ בַּתִּקְרָה.
הַתִּקְרָה אֵינֶנָּה דִּמְיוֹנִית.
הִיא אֲמִתִּית מְאוֹד
וּקְשִׁיחָה
וְרָעָה
וְנִבְזִית
עַכְשָׁיו נִרְאֶה אוֹתְך חוֹזֵר אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ לְמַטָּה.