טִפּוֹת שֶׁל אוֹר נוֹשְׁקוֹת אֶל הַחַלּוֹן

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ נִשְׁעָנוֹת אֶל עָל

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ בְּרֵאשִׁית הַכֹּל

וְיֵשׁ תְּחוּשַׁת תְּשׁוּבָה בְּלִי שֶׁנִּשְׁאַל

אַתָּה קָרוֹב אֵלַי בְּדֶרֶךְ לֹא מֻסְבֶּרֶת

מֻכָּר כִּמְעַט כְּמוֹ הַיָּמִים שֶׁבִּי

סָבוּךְ מְאֹד, אַךְ מִתְפַּשֵּׁט בְּחֶרֶשׁ

אֶל הִמָּצְאוּת אַחַת, הַיְּדוּעַה רַק לִי

תְּנוּעַת הַיָּד, מָחוֹל הַיָּם בִּתְכֵלֶת,

חִיבּוּק הַחוֹל הַחַם לַיּוֹם הָאֵינְסוֹפִי,

צְלִילֵי הַחוֹף הָרָץ אֶל אֶרֶץ מְשֻׁחְרֶרֶת

פּוֹרְטִים לֵילוֹת שֵׁכָר אֶל מֵיתָרֵי גּוּפִי

הִנֵּה רֹאשְׁךָ מוּנָּח עָלַי כְּשַׁחַר

פָּרוּשׂ וְרֵאשִׁיתִי, קָשׁוּב אֶל הַכְּתָלִים

עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת וּנְשִׁימָתְךָ בּוֹטַחַת

בְּסַךְ יָמֵינוּ יַחַד כְּרוֹגַע הַגַּלִּים

וְיֵשׁ בֵּינֵינוּ כְּבָר, וְיֵשׁ בֵּינֵינוּ טֶרֶם

אַךְ אֵין יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר נִמְצָא כָּעֵת

הָרֵי אַתָּה כְּבָר כָּאן וְגַם אֲנִי נִשְׁאֶרֶת

מָה עוֹד יוֹתֵר מִזֹּאת נוּכַל לָתֵת?