close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • גדפליי - Post Image
    • גדפליי
    • שי מרקוביץ'
    • התפרסם ב - 28.04.19

    את’ל ליליאן וויניץ’

    “מרדות”, הוצאת עמיחי, 1987.

     

    ארתור, גיבור הרומן “מרדות” של את’ל וויניץ’, יישאר לעולם סמל המהפכנות ואמונה לוהטת בשינוי

    “סופרת שרוח המרד מפעמת בה”, כך כונתה את’ל ליליאן ווינוביץ’ (1864 – 1966), סופרת שלא רבים שמעו את שמה, למרות שהרומן שכתבה, “מרדות” – תרגום עברי יצירתי מדי לשם המקורי Gadfly, שזה סוג של זבוב בקר (ובהשאלה ‘נודניק, טרחן’), הביא לה את הפרסום הרחב בעולם.

    לאחר מות אביה, נשלחה ווינוביץ’, בתם של זוג מתמטיקאים בריטים, לגור אצל אחי אביה, איש דתי מחמיר. בשנת 1882 היא קיבלה ירושה קטנה ועברה לברלין כדי ללמוד בקונסרבטוריון העירוני נגינה בפסנתר. בברלין היא התערתה בחוגי המהגרים הפוליטיים מרוסיה, ושמעה את סיפוריהם, שעוררו בה רצון לבקר ברוסיה. היא הגשימה את משאלתה ב-1887. ברוסיה היא התפרנסה מהוראת אנגלית במשפחות אצולה וגם עסקה בתרגום לאנגלית של סופרים רוסים חשובים, כמו גוגול, לרמונטוב ואחרים.

    בשנת 1902 היא נישאה למיכאיל וויניץ’, חוקר ספרות ומהפכן פולני-ליטאי, שנמלט לאנגליה בדרכו למאסר בסיביר.

    את’ל ליליאן וויניץ’

    ניצני המהפכה

    עלילת הרומן “גדפליי”, שראה אור לראשונה ב-1897 באנגליה ובאמריקה, לשם עברו וויניץ’ ובעלה, מתרחשת בשנות ה-40-30 של המאה ה-19, תקופה בה הנצו ברוסיה ובמדינות אירופה ניצני המהפכה. גיבור הרומן של וויניץ’, ארתור ברטון, הוא בנו מחוץ לנישואין של כומר איטלקי וצעירה אנגלייה. הוא עיתונאי כישרוני המושפע ממה שקורה בעולם. הוא מצטרף לתנועה המהפכנית האיטלקית “איטליה הצעירה” וזוכה לכינוי המחתרתי “גדפליי”. הוא הופך לחבר חשוב באירגון, אך לאחר שהוא נבגד ומוסגר לידי המשטרה החשאית האיטלקית, נאלץ לעזוב את איטליה.

    החלק השני של הרומן מוצא את ארתור פגוע ומריר, נפשו וגופו מעוותים. עכשיו הוא איש קשוח וחף מאשליות, כשרק רוח המהפכה מפעמת בליבו. הוא נחוש במסירותו עד מאוד, והאשליות הרומנטיות נותרו הרחק מאחור.

    המאבק נגד השלטונות והזרוע שלהם – הכנסייה הקתולית – הופכים למשמעות חייו. רק מהמורה אחת עומדת בדרכו – אביו הכומר. ארתור אוהב אהבה עזה את אביו הביולוגי והרוחני, אך אינו מסוגל לסלוח לו על הבגידה.

    רוח המהפכה

    עם צאתו של “גדפליי”, הפך הרומן לפופולרי מאוד באנגליה ובארה”ב, אך להד הגדול ביותר הוא זכה ברוסיה, ולאחר מכן בבריה”מ, שכן הדמויות המופיעות בו הם אבותיהם של הבולשביקים שחוללו את את מהפכת אוקטובר. בארץ הסובייטים הוא זכה באינספור עיבודים לקולנוע, הצגות תיאטרון, אופרות ועוד.  יש חוקרים המצביעים על המהפכנים הרוסים באקונין וקרופוטקין ששימשו את וויניץ’ בתארה את הדמות הראשית. חוקרים ומבקרים פולניים מוכנים להישבע כי הרומן מבוסס על הנעשה במפלגה הסוציאליסטית המחתרתית “פרולטריאט”, ואילו האיטלקים טוענים כי את קווי האופי של “גדפליי” שאבה ווייניץ’ ממשחררי איטליה, מדזיני וגריבלדי.

    את’ל וויניץ’ זכתה לראות בימי חייה הן את המהפכה הבולשביקית והן את ניצחון בריה”מ על גרמניה הנאצית. היא כתבה מספר ספרים נוספים, אך אף אחד מהם לא הגיע לפופולריות של “גדפליי” עז הביטוי.

    וויניץ’ נפטרה בשנת 1960 בגיל 96. על פי צוואתה, גופתה נשרפה ואפרה פוזר מעל הסנטראל פארק בניו יורק. “גדפליי” יישאר לנצח.

    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית