כְּבָר הִצְמַחְתִּי שַׂעֲרוֹת שֵׂיבָה,

וְלִבִּי טֶרֶם נוֹלַד.

תַּלְתַּלִּים שֶׁל כְּאֵב שְׁזוּרִים בִּי,

זִכָּרוֹן סָרוּג עִוֵּר בְּנִבְכֵי שִׁכְחָה.

זְרוֹעוֹתַי ,דּוֹאֲבוֹת, מִדַּפְּקוֹת

בְּתֹם עַל הַגַּן הַנָּעוּל.

וּמִבַּעַד לוֹ-

כָּל מִלָּה שֶׁאֵינָהּ בִּמְקוֹמָהּ

מַזְנִיקָה שְׁאָגָה.

קוֹנְכִיּוֹת עֲבָרִי כְּבֵדוֹת מִצַּעַר,

מוֹתִירוֹת שֹׁבֶל דָּבִיק וְכָסוּף.

מַשֶּׁהוּ עֵירֹם וְחָשׂוּף נוֹתַר

לְלֹא מַעֲנֶה. כְּנָפָיו נִתְלָשׁוֹת.

שְׂרַף יַלְדוּתִי נִגַּר כְּפֶצַע דּוֹמֵם שֶׁל עָנָף.

אֲנִי מְלַקֶּקֶת,

                   עוֹד וָעוֹד.