הָיִיתִי לוֹקַחַת אוֹתְךָ

הַרְחֵק מֵרִהוּט הַגִּנָּה
וּמֵעֵצִים מֻשְׁקִים בִּתְאוּרָה,

הַרְחֵק מִבִּנְיָנִים חֲכָמִים
הַמַּשְׁקִיפִים אֶל פְּקָקֵי הַתְּנוּעָה,

הַרְחֵק מִתַּהֲלוּכַת עַמּוּדִים
כָּבִים בַּפַּרְוָרִים, נִדְלָקִים בַּשְּׂדֵרָה

אֶל מוֹעֲדוֹן אַפְלוּלִי
שֶׁקִּירוֹתָיו הֵם רֶחֶם הַלַּיְלָה
וְהַמּוּזִיקָה בּוֹ מְבַקֶּשֶׁת
שֶׁתִּלְחַשׁ אֶל אָזְנִי הֲבָלִים
מִתְעַרְבְּבִים
בִּתְסִיסַת שֵׁכָר בְּדָמִי
מִשּׁוּם שֶׁקָּשַׁרְתָּ אָזְנִיּוֹת אֶל לִבִּי
וְכָעֵת נִדְרֶשֶׁת תְּשׂוּמת לֵב
לְהַתִּיר אֶת הַפְּלוֹנְטֶר.

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.