בַּהַתְחָלָה,
הָלְכָה הַשְּׂדֵרָה וְהִתְרַחֲבָה,
פָּרְשָׂה פָּארוֹת עָצֶיהָ
לִסְפִירָה חוֹזֶרֶת,
לְסִיּוּד יָרֹק.
אַחַר כָּךְ הֶחְבִּיאָה צִפּוֹרֶיהָ
בְּרֹאשׁ הַצַּמָּרוֹת, מֵאֲחוֹרֵי
עָלִים מַבְהִיקִים, סְפוּגֵי אוֹר וָכוֹחַ,
מְשַׁחֲרִים לַגֹּבַהּ,
מְנַחֲשִׁים בָּרוּחַ.

כְּשֶׁיָּרַד הָעֶרֶב
הֶעָלִים עוֹד רִשְׁרְשׁוּ לִי
בִּקְּשׁוּ נַפְשָׁם
לִפְנֵי הָאֲפֵלָה,
צִמְצְמוּ עַצְמָם, לֹא נוֹתְנִים לַעֲבֹר.