close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • שני שירים

    נורית כהנא | שירים | התפרסם ב - 27.01.24

    לבֵנה
    (שנות השבעים)

    אֲנִי לְבֵנָה בָּאָה בַּיָּמִים, אַחַת מִנִּי רַבּוֹת שֶׁמְּאַכְלְסוֹת אֶת בָּתֵּי
    הַמִּדּוֹת שֶׁל זוּגוֹת צְעִירִים, סְפוּנָה בְּאַחַד הַקִּירוֹת, מְשֻׁפַּעַת
    הֵיטֵב בַּקְּצָווֹת; בְּטוּרִים סְדוּרִים-אֲרֻכִּים זוֹחֲלִים מְעוֹנוֹתֵינוּ,
    חַלּוֹן לְצַד חַלּוֹן אֶל הָרָקִיעַ.

    קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּלָדִים מִיְּוֵן מְצוּלָה מַרְנִינִים אֶת שַׁלְוַת הַגַּנִּים
    הַיְּזוּמִים, מַמְטֵרוֹת טוֹחֲנוֹת מַיִם. שִׂיחִים מְאֻלָּפִים צְמוּדִים
    לַשִּׁכּוּנִים שֶׁדְּלִילוּתָם אֵינָהּ דּוֹקֶרֶת אֶלָּא בְּמַבָּט שֵׁנִי –
    זִכְרוֹנוֹת חַגֵּי צִמְחִיַּת הַכַּרְמֶל הַמְּקוֹרִית נִרְמָזִים בִּדְמוּת גִּבְעוֹל
    מְעֻקָּל, מוֹרִיק הַפּוֹשֵׁט גֵּווֹ מִפֶּתַח מְכוֹנַת בִּנְיָן.

    מוּל אֵזוֹר הַמְּגוּרִים הַמֻּבְהָק שְׂדֵה הֶפְקֵר מְכֻתָּר עֲרֵמוֹת פַּח וְאֶבֶן
    – דָּרוּךְ לַשִּׁפּוּצִים הָעֲתִידִיִּים.

    הַמִּגְדָּלִים, חֲלָקִים לְמִשְׁעִי בְּלַבְנוּנִיּוּת וְאַפְרוּרִיּוּת סָבִים כְּבָר,
    אַף כִּי רַק שָׁלְמָה מְלֶאכֶת בְּנִיָּתָם בְּשָׁנִים אֵלּוּ, כְּמוֹתָם
    הַמִּסְתּוֹפְפִים בֵּין כָּתְלֵיהֶם.

    בִּמְעוֹנוֹתֵינוּ רַק עוֹד לְבֵנָה אַחַת שׁוֹתֶתֶת בֵּינוֹת לַבָּתִּים.
    תְּשׁוּשֵׁי-לֵב, אֲדוֹנִים לְרִגְשׁוֹתֵיהֶם וּמַשִּׂיגִים אֶת שֶׁלָּהֶם,
    מְבֻצָּרִים הַכֹּל בְּאֶבֶן בָּתֵּיהֶם –
    וַאֲנִי לְבֵנָה בָּאָה בַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי הַסְכָּנָה עִם מִשְׁקָעֵי הָרִיק
    וְחֹסֶר הַתַּכְלִית הַקִּיּוּמִי נֹכַח כָּל אֵלּוּ.


    פסקול

    פַּסְקוֹל חָרַשְׁתִּי עָמוּם
    בָּא וְהוֹלֵךְ בְּנִבְכֵי
    נַפְשׁוֹ שֶׁל יֶלֶד
    עָקוּר מִבַּיִת, מַצְרִים
    שִׁירַת מַקְהֵלָה אוֹמֶרֶת
    הֵן שֶׁבָּהּ נִמְלֵאת
    רְשׁוּת הַכְּלָל בֵּין
    שִׁמְשׁוֹת הַמִּלְחָמוֹת,

    עַל פְּנֵי תַּשְׁתִּית
    קִטְעֵי זִכְרוֹן כְּפַר
    מִלּוּט, סָב וְסָבְתָא,
    מְמַלְּאֵי מְקוֹם הוֹרִים
    שֶׁרָחֲקוּ – רַחַף
    יְצִירֵי דִּמְיוֹן קְדוּמִים –
    כְּרוּחוֹת עֵמֶק וְיַעַר
    טוֹרֵף אֶת קְלָפֵי
    תְּפִיסַת הַמְּצִיאוּת לְפֶתַח
    בּוֹלְעָנֵי מְהַגְּרִים בֶּעָרִים
    הַמְּנֻכָּרוֹת.
    פַּסְקוֹל פְּנִימִי שֶׁל
    נֶפֶשׁ עֲקוּרָה הוֹלֵךְ
    וּבָא בַּאֲשֶׁר תֵּפֶן,
    סוֹד הַהֲוָיָה שֶׁרַק
    צְלִיל חַדְגּוֹנִי, עִקֵּשׁ,
    שָׁר אֶת שְׂרִידֵי
    קִיּוּמָהּ, יִתְחַוֵּר, בַּחֲלוֹף
    שְׁנוֹת אוֹר כְּגַלְגַּל
    פֶּלֶךְ שׁוֹקֵק, קוֹל
    הִמָּצְאָהּ שֶׁל אִמָּא.

    נורית כהנא

    נורית כהנא, ילידת דור המדינה, היא משוררת ועיתונאית חיפאית (״הארץ״) בדימוס, בת למשפחה ניצולת שואה, נמנתה עם חבורת משוררי ״מקום". שלושת ספרי השירה שלה התפרסמו בסיוע קרן רבינוביץ, קרן חיפה וקרן עמו״ס של נשיא המדינה. (1989ת 2012ת 2015). שיריה ותרגומיה התפרסמו מעל במות ספרותיות שונות, ביניהן ״דבר״, ״מקום״, ״עכשיו״, עיתון 77, ״עמדה״ ״נגה״, וכן באתרי אינטרנט בארץ ובחו״ל. מוסמכת החוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. שפות: עברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית״.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    כל אחד רואֶה מה שהוא רואֶה – אלגוריה

    רן יגיל
    בבית הכנסת הקטן של האונגארים על שם החת"ם סופר זצ"ל, ברחוב...

    חדרים ממוספרים – אושפיזין או כלואים

    יצחק מלר
    על חדרי חולים בספרות "מי מכיר את האיש שבקיר?" (שיר שמבוצע...

    כבר לא פרגית

    חנה קב רוט
    "תראה איך היא מנקרת את האוכל," אמר תורן אחד לרעהו, "מיום...
    דילוג לתוכן