ארוחת ליל הסדר משמשת כשיאו של הרומן "אפוקליפסה של חג", ובמהלכה גיבור הספר מנסה לצאת לחירות מכבליה הלופתות של אימו השתלטנית. המחבר, ישי רון, מסביר בראיון איך אפשר להיות לקוי למידה ויחד עם זאת לכתוב ספרים ולנהל חברה עסקית מצליחה.

אם היו מספרים לכם שיש בארץ בחור, שהוא לקוי למידה, כלומר כותב בשגיאות כתיב, לא יודע את לוח הכפל, ולא סיים את בית הספר התיכון עם תעודת בגרות, ויחד עם זאת הוא מנהל חברה מצליחה וכותב ספרים, ספק אם הייתם מאמינים. אבל ישי רון הוא כל זאת.

פרט לכך, רון עשה את שירותו הצבאי ביחידת המסתערבים "דובדבן", לאחר שחרורו מצה"ל סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, מנהל חברה בינלאומית למוצרי תינוקות שהקים יחד עם אשתו אלינור – ויחד עם כל זאת – מצליח לכתוב.

בשנה שעברה הוא פרסם את ספר הילדים "האף של וינסנט", בהוצאת "רימונים". בימים אלה הוא הוציא בהוצאת "גרף" המתחדשת את רומן הביכורים שלו למבוגרים "אפוקליפסה של חג", מעין בכחנליה ספרותית. במרכזו עומדת דמותו של מנחם פינגר, גיבור ישראלי מסוג חדש: שומר לילה בממלכת ההיי-טק של רמת החייל, ובזמנו הפנוי סופר מתוסכל שאף אחד לא רוצה לפרסם את ספריו. מנחם הוא אדם שחייו שוקעים בין מגדלי הזכוכית והפלדה הנוצצים. מערכת היחסים שלו עם אמו השתלטנית שואבת אותו אל תהומות של ייאוש, ונראה שהוא בדרך המלך להכתרתו ככישלון מפואר.

או שלא.

כי יום אחד השגרה החד-גונית שנקראת החיים שלו מתנפצת על ידי גמד אדמוני גס רוח, המוביל את מנחם למסכת מטורפת של אירועים מפתיעים, אולי קצת איומים, שעתידים לעמת אותו עם חולשותיו, עם טראומות מהעבר והצדדים הלא מאוד יפים בנפשו, שמנחם, כמו כולנו, מנסה להדחיק. וכשלכל המהומה הזאת מצטרפת אישה מסתורית ופטפטנית במיוחד, מנחם מסתחרר במערבולת פרועה שנוגעת בכל פינה של נפשו, משפחתו וחבריו. הוא מוצא את עצמו על הקצה, ולפתע הקצה נראה מקום לא מאוד רע להיות בו. כל זה מסתכם ברומן מצחיק וגם עצוב. או להיפך, עצוב ומצחיק, תלוי איך אתם מתייחסים אל חצי הכוס.

זוגיות שונה

ישי (אישי) רון (45) נולד וגדל בהוד השרון, את אשתו אלינור הכיר במסגרת לימודיו באוניברסיטה הפתוחה. הם גרים בכפר סבא, הורים לאיליי בן (18), יהלי (14), רואי (13) ולכלבת יורקשיר טרייר בשם מיקה. וכאמור, גם מנהלים את חברת "סימפלי גוד" למוצרי תינוקות, שהיא מותג בית של רשת שיל"ב ושולחת גם זרועות לחו"ל.

"לאלינור ולי יש זוגיות שונה מהרגיל," הוא מספר בראיון ראשון עם צאת הרומן. "אנחנו 24  שעות יחד, עובדים יחד מהבית, בדרך כלל בפיג'מות."

"האף של וינסנט", ספרו הראשון, לילדים ובכלל, נכנס השנה לרשימת הספרים המומלצים של משרד החינוך, והומחז להצגה שבוימה על ידי דנה דבורין בתיאטרון "גושן" לילדים.

במאי הקרוב ייצא בהוצאת "רימונים" המקדמת סופרים ישראלים חדשים, ספרו השלישי של רון, שגם הוא ספר בלשי לילדים, בשם "תעלומה במגדל השעון". ועכשיו נעבור, ברשותכם, ל"אפוקליפסה של חג".

האם הספר מבוסס על יסודות אוטוביוגרפיים ?

"כמובן שיש בו יסודות אוטוביוגרפיים. גם אני, כמו מנחם פינגר, גיבור הרומן, כתבתי מספר רומנים שלא פורסמו, עבדתי בעברי כמאבטח בתעשייה הצבאית, וחוויתי לא מעט מההוללות התל אביבית, אבל בעיקרו מדובר ברומן דמיוני. דמות אימו הבלתי נסבלת של מנחם כלל אינה מבוססת על אימי, שהיא אדם נפלא ונעים, אבל זה נחמד שסופר מכניס חלקים מחייו בתוך רומן דמיוני."

העלילה של הספר בהחלט לא שגרתית. מה בעצם ביקשת לומר בו?

"בדרך כלל אני לא מבקש לומר דבר, אני פשוט אומר, וכאשר המילים נכתבות, הן לא מגיעות מתוך מסרים מודעים. אפשר למצוא בספר המון מוטיבים, כמו נושא תיווך אלוהים על ידי אנשי דת מושחתים, כמו עגל הזהב המודרני, רצונו של אדם להגשים את עצמו בתוך חברה תחרותית, הטרוף המודרני ועד כמה קשה להפריד אותו מהמציאות הנורמלית כביכול. הרומן מגיע לשיאו בארוחת ליל הסדר, שבה מנסה מנחם לצאת לחירות מכבליה הלופתים של אימו מצד אחד ושל הגמד האדום מצד שני. לא פחות מכך, הספר מדבר על בדידות ותחושת ניכור אורבאני."

מחוץ לקופסה

איך אתה מצליח, נוכח ההפרעה שלך, לנהל חברה וגם לכתוב?

"דווקא ליקויי הלמידה הביאו אותי לסגל לעצמי טריקים וקיצורי דרך. לימדתי את עצמי כתיבה עיוורת, מה שהפך אותה למהירה כמו המחשבה. ליקויי הלמידה הן אבני נגף רק במערכת החינוך, אך בלמידה עצמית בעידן הדיגיטלי אני לא רואה בהן חיסרון משמעותי. אדם עם ליקויי למידה צריך להיות יצירתי יותר ולמצוא את הדרכים לחשוב מחוץ לקופסה."

ובכל זאת, בהוצאה לא הרימו גבה כשבאת אליה עם כתב היד?

"הרומן הגיע אל רני גרף מהוצאת 'גרף' לאחר הצלחתו של 'האף של וינסנט'. רני הבין שאני סופר ושמח לעיין בכתב היד. למזלי, הוא גם מאוד אהב אותו."

במה  יעסוק הרומן  השני שלך?

"יש לי מספר רומנים שכתבתי ואני עובד על רומן נוסף. טרם בחרנו, רני ואני, את הרומן הבא שיראה אור, ככל הנראה הוא יעסוק בקצין מסיירת גולני, הסובל מפוסט טראומה."

הניסיון שלך בעסקים בא לידי הביטוי בכתיבה שלך?

" הניסיון שלי בעסקים בא לידי ביטוי בכתיבה שלי כמו כל ניסיון אחר בחיי. סופר לא יכול להפריד את עצמו מהכתיבה שלו, שהרי הוא זה שכותב. העסקים לימדו אותי דבר אחד ברור – שהעולם היום הוא קטן והיכולת למכור בעולם אינה שונה בהרבה מהיכולת למכור במדינות אחרות. כרגע אני מתמקד בקהל קוראים ישראלי, אך בעתיד אשמח להגיע לקהלים נוספים."

אפרופו ניסיון חיים, כלוחם לשעבר ב'דובדבן', עד כמה היית אומר שהסדרה "פאודה" נאמנה למציאות?

"ליאור רז, יוצר וגיבור 'פאודה', היה בצוות 'דובדבן' יחד עם אחי, שני מחזורים מעל, והוא עשה, לדעתי, עבודה מצוינת. הסדרה משקפת פרספקטיבה מסוימת של המציאות, המעורבבת עם הרבה דמיון."