היא הרגישה שעוד רגע משהו בתוכה מתפוצץ, הכעס והייאוש שנאגרו בה לאחרונה נזקקו לשחרור.
'עוד רגע בתוך העיר הזו…עוד רגע עם בני האדם האלה…' סיננה לעצמה.
"אני יוצאת ליער" הודיעה בספונטניות שאינה אופיינית לה, הכניסה לתיק הגב תפוח עץ אדום חתוך לפלחים בקופסה, בקבוק מים קרים, אולר קטן ומצלמה. לקחה את מפתחות הרכב ויצאה מהבית באותה מהירות בה החליטה למצוא לעצמה שקט בין שוכני היער.

זה היה מקום המפלט שלה, הרחק מהציוויליזציה שעוררה בה לא פעם תחושות בחילה.
הבניינים הרבים שנשתלו במרחבים הירוקים, העיבו על הלחש השקט של צמחי הבר ומחולם החינני עם הרוח, כלואים בין אבנים הם עמדו דוממים. היא התגעגעה לשירת הציפורים שליוותה את התעוררותה בבוקר והתחלפה ברעשי מכוניות וקולות אנשים.
היא ידעה שביער תוכל למצוא אותם שוב, את כל אותם דברים שמילאו את נפשה בתחושת התעלות בלתי מוסברת.

היא צעדה בין העצים, מחפשת לעצמה תוואי דרך שטרם הלכה בו, מכוונת כולה לשקט הייחודי כל כך ליער, לרשרוש העלים תחת רגליה, לציוצן של ציפורים הבוקעים סביבה בין הענפים הגבוהים, לקרני השמש שניקבו דרכן באור קסום בין הצמרות הסבוכות.
היא סרקה בעיניים בוחנות כל צעד שעשתה, מחכה לעוד אוצר שיצוץ מולה, עלה בצורת לב, פרח מיוחד שרק החל לפרוח, חיפושית שחורה וגדולה שנראתה עשויה פלסטיק, עכביש שהסווה עצמו על גזע העץ.

היא סובבה ראשה לאחור כששמעה קול צעדים מתקרב.
עיזים – חומות, אחת שחורה ואחת לבנה פסעו לכיוונה באיטיות, מתרוממות אל גזע עץ כדי להגיע לעליו, טועמות מהירוק שסביבן.
היא עמדה בשקט מוקסמת, הן הבחינו בה ועצרו.
לרגע ארוך הן התבוננו בה ולאחר מכן חזרו ללחך את ארוחת הבוקר שלהן. היא המשיכה לעקוב אחריהן במבטה, שומרת כל מידע חדש בזיכרונה, העיניים הבנויות בצידי ראשן, האף המאורך, האוזניים השמוטות, התנועה המעגלית של לסתן התחתונה כשהן לועסות את העלים, צמרן הארוך והחלק.

היא הבחינה בנער שהופיע בין העצים, הוא הלך באיטיות, ענף ארוך בידו, כולו שקוע בשקט ובלבד.
הוא הלך אחרי העדר, מדי פעם היכה בצמחייה סביבו או השמיע קול כדי לזרז את העיזים שפסעו לאט, כי אין הן צריכות להספיק לחוות את החיים החולפים במהירות.

היא אף פעם לא היתה כמו כולם, תמיד שונה, לא הולכת אחרי העדר, אבל הפעם מצאה את עצמה הולכת בעקבותיו, נושמת את האויר שליווה אותה, מביטה בהשתאות ברועה הצאן הצעיר ובעיזים השלוות ולראשונה הרגישה שזה עדר שהיא רוצה ללכת בעקבותיו לנצח.