1

אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל מַה שֶׁבָּא לָךְ.

אַתְּ יְכוֹלָה לִבְרֹחַ מִשָּׁם

לְהַגִּיעַ לְכָאן

לְהַבְרִיא

לְתַקֵּן

לְהִתְגַּלְגֵּל

לְהִצְטַעֵר

אֲבָל, אַל תִּשְׁכְּחִי לָשׁוּב לַמָּקוֹם הַהוּא

בּוֹ הַכֹּל הִתְחִיל וְנוֹלַד.

הַמָּקוֹם בּוֹ הֶחָסֵר הוּא הַשָּׁלֵם

הַשָּׁוֶה הוּא הַשּׁוֹנֶה

וְאַתְּ הִיא מִי שֶׁאַתְּ

בְּלִי הַעֲמָדוֹת פָּנִים

פְּשׁוּטָה עִם הַחַיִּים.

2

לְשַׁחְרֵר אֶת הֶעָבָר

אֶת הַפֶּצַע שֶׁנִּפְעַר

שֶׁנִּשְׁבַּר וְהִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים.

שׁוּב יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת

אֶת הַתְּשׁוּבָה בַּמָּקוֹם הַלֹּא נָכוֹן.

הֶמְיַת קוֹל רַכָּה מְלַטֶּפֶת

מְחַזֶּקֶת אֶת הָרוּחַ הַשְּׁבוּרָה

מְאַחָה אֶת הַסְּדָקִים לַהֲבָנָה.

אֲנִי כָּאן עַכְשָׁו, תּוֹהָה

בַּשִּׁנּוּיִים שֶׁהַזְּמַן זִמֵּן

בָּרְגָעִים שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ

בְּעֶרְגָּה לְמַשֶּׁהוּ פְּנִימִי נֶחְבָּא

מִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ בְּתוֹךְ עַצְמוֹ

מְבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּחְרֵר

מְבַקֵּשׁ לָעוּף.

לְשַׁחְרֵר אֶת הֶעָבָר

כִּי הוּא נִגְמַר

כִּי הוּא אֶת סוֹדוֹתָיו

לְעוֹלָם לֹא יְגַלֶּה

כִּי הוּא לִמּוּד מִתְמַשֵּׁךְ

הִבְהוּבִים לַתּוֹדָעָה

קַלָּה כְּמוֹ נוֹצָה.

(מתוך "כמו נוצה", עקד, 2013)