להרף
אַף בְּשֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת,
אַרְוֶה צִמְאוֹנְךָ,
וְלֹא אָחוּשׁ בִּצְרִיבוּת עַל עוֹרִי.
וּבְלֵיל סוּפָה,
בֵּיתִי אֶפְתַּח לִקְרָאתְךָ,
גַּם אִם רָעוּת-רוּחַ,
תַּחְמֹד מְעִילִי.
זְקוּפָה קוֹמָתְךָ
וּבְנִימֵי בְּשָׂרְךָ
יִזְרְמוּ חֲלוֹמוֹת אֲבוּדִים,
שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ לִתְחִיָּה
עֵת אֶאֱסֹף בִּרְעָדָה,
מַשָּׂא שֶׁהִשַּׁלְתָּ עִם הַיָּמִים.
וְשָׁרָשֶׁיךָ אֵיתָן,
אֶטְמֹן לְאָרְכָּם,
זִכְרוֹנוֹת שֶׁיְּלַבְלְבוּ בְּלִבִּי.
כְּמוֹ עִיר שְׁכוּחָה,
בְּמַעֲמַקֵּי אֲדָמָה,
שֶׁשְּׂרִידֶיהָ נֶאֱבָקִים הֱיוֹתָהּ.
כִּי עָצִיץ הוּא לֹא עֵץ,
תַּעְתּוּעַ רִגְעִי,
מְעַטֵּר קֶבֶר
שֶׁאֵינוֹ אַתָּה.
אַךְ אֶבְרָא בּוֹ חַיִּים,
בֵּין נִצָּנָיו הָרַכִּים,
וּלְהֶרֶף אֶמְצָא מְנוּחָה.
תגובות