לֵב רָחָב

וּלְרֶגַע אֶחָד מְסֻיַּם לְעֵת עֶרֶב
נִיחוֹחַ יַסְמִין שֶׁנִּשָּׂא לְעֶבְרִי
נִמְהָל בְּקוֹלְךָ בִּמְתִיקוּת מְשַׁכֶּרֶת
וְגָרַם לִי תְּחוּשָׁה שֶׁהַכֹּל אֶפְשָׁרִי.

נָמַס לְאִטּוֹ הָעוֹלָם וְהוּאַץ
לִבִּי הַהוֹלֵם, הַתּוֹבֵעַ; "תַּקְשִׁיב!"
וְהוּא נָח בְּתוֹךְ אֶגְרוֹפְךָ הַמְכֻוָּץ
עַכְשָׁו אַל תָּשִׁיב לִי אוֹתוֹ, אַל תָּשִׁיב.

הַפָּנִים חֲתוּמוֹת כְּחוֹמָה מְבֻצֶּרֶת
שֶׁשֵּׁשׁ פְּעָמִים וְעוֹד פַּעַם הִקַּפְתִּי
וְשׁוּב לְמוּלָן מְיֹאֶשֶׁת נִגַּפְתִּי.

גַּם חוּט הַשָּׁנִי שֶׁעַל דֶּלֶת הַבַּיִת
עָלַי לֹא שָׁמַר, כַּמֻּבְטָח, מִפָּנֶיךָ
בַּשְּׁמִינִית נָפַלְתִּי חָלָל לְרַגְלֶיךָ.

בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבָּיִם

בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבָּיִם
בַּמִּרְפֶּסֶת הַיְּשָׁנָה
הַפּוֹנָה לַגִּנָּה
לִקַּטְנוּ רְגָשׁוֹת קְטַנִּים
מִתּוֹךְ קֻפְסַת הָעוּגִיּוֹת הַמַּחְלִידָה.
"רְגָשׁוֹת גְּדוֹלִים," אָמַרְתָּ
"לֹא נִתָּן לִכְלֹא בְּתוֹךְ קֻפְסַת פַּח."
בָּהּ בָּעֵת טוֹפְפוּ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ
עַל שֻׁלְחָן מֵעֵץ מַנְגּוֹ מְמֻחְזָר
וּבַאֲדִישׁוּתָן
פָּעֲרוּ חֹר בְּתוֹךְ לִבִּי.
פְּרִיחַת הַהֲדָרִים הַמֻּפְלָאָה
תִּצָּרֵב בְּזִכְרוֹנִי לְעוֹלָם
כְּנִיחוֹחַ מַר שֶׁל סוֹף.