יַלְדוּת רִאשׁוֹנָה                                                  

בְּיַלְדוּתִי הָרִאשׁוֹנָה

קָרָאתִי בִּשְׁמָהּ, אָזְנִי שָׁקְטָה,

אָבִי קָרָא לִי, פֶּרַח בַּהֲנָצָה,

הָיוּ יָמִים, הָיְתָה מְחַיֶּכֶת,

עֵינֶיהָ חוּמוֹת,

אָמְרוּ,

הָיְתָה זְקוּפָה כְּדֶקֶל

יָפְיָהּ הִקְרִין לְכֹל

לְעִתִּים חִוֶּרֶת, מְעַט שְׁקוּפָה,

קָמְלָה בְּטֶרֶם הֵבַנְתִּי

מַהוּ חֹם וְהַרְבֵּה אַהֲבָה,

לֹא רָצִיתִי לָרִיב עִם אֱלֹהִים,

רַק שָׁאַלְתִּי לָמָּה,

מַלְאָכִים אֲסָפוּהָ

צְעָדֶיהָ אִלְּמִים.

דַּקָּה לַשְּׁקִיעָה                                         

רְאִי אֶת הַזְּמַן, זוֹחֵל עַל צִדּוֹ

יָשָׁר לֹא הָיָה לָנוּ

רְאִי אֶת הַחוֹל, מִתְעוֹפֵף בַּרוּחַ

מִתְפַּזֵּר, כִּדְיוּנוֹת מִדְבַּר

רְאִי אוֹתִי לְצִדֵּךְ

הַזְּמַן אֵינוֹ עוֹמֵד מִלֶּכֶת

תְּנִי לִי דַּקָּה, רַק דַּקָּה

עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה.