הַאִם אֶהֱיֶה כָּאן גַּם בַּקַּיִץ – בּוֹכֶה, מִתְפַּקֵּעַ מִזֶּה הַיֹּפִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם?

כְּמוֹ תַּרְמִיל זֶרַע הַגָּדוּשׁ לִבְלִי הַכֵל, כְּמוֹ טַל רַךְ הַמְּנַשֵּׁק עֵינֵי עוֹלָלִים.

הַאִם תִּהְיִי גַּם אַתְּ אִתִּי שָׁם – קוֹרֵאת אוֹתִי בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,

מְגַשֶּׁשֶׁת אֵצֶל עוֹרִי בָּאֶצְבָּעוֹת מְרַקְּדוֹת, מַכְמִרָה בִּי תְּשׁוּקָה מְפַעֶמֶת?

אוֹמְרִים הָאֱמֶת יַחֲסִית הִיא, וְהָאַהֲבָה אֵינֶנָּה אֶלָּא אַשְׁלָיָה כִימִית.

אַךְ אֲנִי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי בַּכּוֹכָבִים וּבַּגְּוִילִים אֶת סוֹד הַיְּצִירָה וְנִפְלָאוֹת הַיֵּצֶר,

מְבַזְבֵּז יָמַי בְּמִרְדָּף חָסַר שַׁחַר אַחֲרֵי מַנְעַמֵּי אִשָּׁה וְתַעֲנוּגוֹת קוּלִינָרִיִּים,

תָּר אַחַר מִלִּים אוֹבְדוֹת שֶׁל זֶמֶר הַמְּפַכֶּה בִּי עִיקֵש כְּמוֹ חֶמְדָּה נִסְתֶּרֶת,

וְיוֹדֵעַ כִּי בַּסּוֹף בַּסּוֹף רַק אַתְּ תְּהִי אִתִּי שָׂם, מְשַׁחְזֶרֶת בִּי שְׂרִידֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת נִלְהֶבֶת –

כְּמוֹ שִׁיר הַמְּמַלְמֵל עַצְמוֹ לְהִוָּלֵד, כְּמוֹ סִפּוּר הַכָּתוּב הֵיטֵב וּמְּסֻפָּר שׁוּב וָשׁוּב – לְעַיֵפָהּ .