גּוֹבֵר חֲשָׁשִׁי:
הַתְּבוּסָה עוֹד תְּנַצֵּחַ !
מִי אָמַר כָּך וְלֹא חָטַף סְתִירָה?
הֲלֹא הָעוּבְדוֹת מְקַצְּצוֹת בִּזְקַן הַנֶּאֱמָנוּת
וּמְגַלְּחוֹת אֶת עֶרְוַת הָרְגָשׁוֹת הַלְּאוּמִיִים,
עוֹד יַעֲנִיקוּ סְטִירוֹת כְּמוֹ לֶחֶם-חֹק
וּסְתִירוֹת, לְמִי שֶׁחַי כָּאן בְּאֹשֶׁר וּבְעֹשֶׁר

מִי שֶׁסִּכֵּן אֶת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ כְּדֵי לְנַצֵּחַ בִּמְלֶאכֶת הַקִּיּוּם,
קָמָה כְּנֶגְדֹּו מִן הַבַּלְקוֹן גְּבֶרֶת אַחַת מְכֹעֶרֶת, מְצֹרַעַת לָשׁוֹן
וְגוֹרֶמֶת לוֹ
לְהִצְטַדֵּק מָרָה וּלְהַכְחִישׁ שֶׁהִתְכַּוֵּן לִפְגֹּעַ בִּזְבוּב יְלִידִי – – –
הוּא יוֹרֵד עַל בִּרְכָּיו
יוֹרֵד מִן הָאָרֶץ
יוֹרֵד לְאוֹתָה גְּבֶרֶת מְכֹעֶרֶת עַד לְגֹבַהּ מִפְשַׂעֲתָהּ
וּמִתְנַצֵּל יָפֶה בְּפָנֶיהָ וּבִּפְנֵי חֲבֵרֶיהָ, עֲדַת הַזְּאֵבִים
עַל שֶׁנִצֵּחַ בַּקְּרָב הַמַּכְרִיעַ שֶׁל חַיָּיו;
אֲנִי סָבוּר שֶׁבִּמְצִיאוּת בָּהּ גּוֹרְסִים כִּי הַמּוֹלֶדֶת
לֵידָתָהּ בְּחֵטְא –
הַתְּבוּסָה בְּפִי הַמַּלְעִיזִים תִּהְיֶה מְתוּקָה עוֹד יוֹתֵר
מִדְּבָשׁ הַחֲזָקִים שֶׁסְּפֵקוֹת בְּלִבָּם…