הָאוֹר / עַד יִפְעָה
הָאוֹר
בֹּקֶר.
הָאוֹר פּוֹרֵץ לְכַסֶּפֶת שְׁמוּרוֹתַי.
מְרוֹקֵן אֶת הַחֲלוֹמוֹת.
מוֹתִיר פְּלָדָה קָשָׁה וְרֵיקָה
שֶׁל מְחֻיָּבֻיּוֹת.
עַד יִפְעָה
אֲנִי מְטַלְטֵל אֶת גּוּפָהּ הַקָּשִׁישׁ וְהַנִּרְפֶּה
שֶׁל רָאִיָּתִי הַנָּמָה לֶאֶרֶוֹתֹ עִמִי אֶת אוֹר
הַשַּׁחַר הַמָּתוֹק וְהַדָּבִיק כְּיֶּלֶד
מַמְאִיר הַשּׁוֹלֵחַ יָדוֹ לְיַעֲרָה וְרבּוֹאוֹת
צִרְעוֹת שֶׁמֶשׁ נֵעוֹרוֹת מִתְנַפְּלוֹת עָלָיו
בְּטֶרֶם אֶגְדַּל אֶשְׁלַח גְרוּרוֹת אֶתְפַּשֵּׁט
וַאֲסַכֵּן אֶת הָעוֹר הַמַּרְהִיב שֶׁל חַיַּיִךְ.
מָתוֹק, וְדָבִיק, וּמַמְאִיר.
עַד יִפְעָה.
תגובות