החל משנת 2011 מפרסם ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, את מדד האושר השנתי. המדדים מורכבים מפרמטרים כמו מצב בריאותי, השכלה, איכות סביבה, ביטחון אישי, איזון בין עבודה לפנאי, הכנסה ודיור. עובדה מעניינת היא שישראל תמיד נמצאת בסולם זה באחד המקומות הגבוהים.

דוחות אלה נותנים לנו אמנם תמונה מסוימת לגבי מצב האושר והרווחה האישית של בני האדם במדינות השונות בזמן נתון, אך עד עתה הם לא סיפקו לנו תמונה רטרוספקטיבית באשר לשאלה: עד כמה מאושרים היו בני האדם במאות הקודמות.

צוות חוקרים בינלאומי מאוניברסיטת גלזגו, אוניברסיטת וורוויק והמכון ע"ש אלן טיורינג בלונדון שם לעצמו למטרה לנסות לענות על השאלה האם הפכנו למאושרים יותר במשך 200 השנים האחרונות, בהתבסס על קריטריון אחד נוסף במדד הכללי: הקריאה.

בימים אלה מתקרב לסיומו המחקר המקיף בנושא בהתבסס על מיליוני ספרים שפורסמו בין השנים 1820 – 2009 בארבע מדינות: ארה"ב, אנגליה, גרמניה ואיטליה. מדינות אלה נבחרו כיוון שלגביהן יש בסיס נתונים רחב.

המתודה שפיתחו החוקרים לבדיקת הסוגיה, יוצאת מנקודת הנחה שמה שאנחנו כותבים, חושף לא מעט על הרגשות הבסיסיים שלנו. המחקר מתבסס על מאגר המידע Google Books, הכולל למעלה מ-8 מיליוני ספרים. כמו כן כולל המחקר את ניתוח הטקסטים בעיתונים ובשבועונים השונים. אלגוריתם מיוחד שנבנה לשם כך, נועד לזהות את הרגשות, הן החיוביים והן השליליים, של בני האדם על-פי המילים בהם השתמשו בדפוס. בין המילים ששימשו כקריטריונים במדד האושר (או אי האושר) נכללו, בין השאר, "שודד", "חתלתול", "סרטן" ו"חופש".

לאחר שקבעו את המדד הזה בדקו החוקרים כמה פעמים מופיעות המילים הללו בטקסטים שהופיעו מדי שנה במדינות שנבדקו. בהתבסס על נתונים אלה, יוכלו החוקרים להעריך את מדד האושר בקרב האוכלוסייה בתקופה ובמקום נתונים.

במקביל מבקשים החוקרים להשוות את התוצאות עם אירועים דרמטיים שאירעו במדינות אלה בתקופות אלה, כמו מלחמות, עלייה או ירידה בתוצר הלאומי הגולמי, אסונות טבע ועוד – לפי פרמטר השימוש במילים אלה.

החוקרים מאמינים כי תוצאות המחקר עשויות לכוון את רשויות השלטון לקבלת החלטות מבוססות יותר על מנת לשפר את הרגשתם של התושבים.