שקדיה
עוֹטֶפֶת אֶת הַדְּבוֹרִים
הָרוֹחֲשׁוֹת אֵל תּוֹכִי.
בִּפְרָחַי הַלְּבָנִים וְרַדְרַדִּים-
עֲמֵלוֹת הֵן לְנֹפֶת צוּפִים.
וּמִתְּחוּשַׁת הַדִּגְדּוּג בְּאַבְקָנִים
וְהַגַּעַשׁ בַּשִּׁיפָה שֶׁבִּי
אֲנִי צוֹחֶקֶת,
מְאֻשֶּׁרֶת מֵרֵיחַ פְּרִיחָתִי מִתְעַנֶּגֶת
מַשִּׂיאָה עֲנָפַי מוּל יָרֵחַ שֶׁנִּבַּט
אֲנִי כָּלָה שֶׁל שְׁבָט
תגובות