בָּתֵּינוּ הַמְּבֻטָּנִים,

אַבְנֵיהֶם וַדַּאי נֻפְּצוּ מִסַּלְעֵי אֵיתָן

לִהְיוֹת לָנוּ לְאַבְנֵי בִּנְיָן.

כּוֹחָם בְּעֹמֶק הַיְּסוֹדוֹת,

בְּחִשּׁוּבֵי כּוֹחוֹת

וּמְקַדְּמֵי הַבִּטְחוֹנוֹת,

וּבַל נִשְׁכַּח חַדְרֵי מִבְצָר

לְעֵת מִלְחָמוֹת.

כָּךְ אָנוּ בּוֹנִים בָּתֵּינוּ.

וּמִי יָשִׁית לִבּוֹ

אֵיךְ בֵּין אַבְנֵי הַבַּיִת

אַט אַט יִנְבֹּט לוֹ

זֶרַע שִׂיחַ צָלָף

וּמִתּוֹךְ כּוֹחַ אֲחִיזָה סָמוּי

שֶׁהוּא מְנַת חֶלְקָם שֶׁל מְנֻדִּים

יִנְעַץ שָׁרָשָׁיו בְּאַבְנֵי הַבַּיִת.

וְאָנוּ נִשְׂמַח תְּחִלָּה בַּיָּרֹק הַמְּבַצְבֵּץ

עַל כִּי אוֹהֵב הוּא אֶת הָאֶבֶן

וְנִרְאֶה בְּפִרְחֵי הַסְּגַלְגַּל שֶׁלּוֹ סְגֻלָּה,

וְאֶת הַפְּקָעוֹת כְּעוֹמְדוֹת לִרְשׁוּתֵנוּ

לְמַאֲכָל.

וּבְשֶׁקֶט שִׂגְשׂוּגוֹ לֹא נַבְחִין בַּמַּאֲכֶלֶת,

אֵיךְ שָׁרָשָׁיו מְבַקְּעִים אֶת קְלִפַּת הַבַּיִת,

מַרְחִיקִים אֶבֶן מֵאֶבֶן

מְפַנִּים מְחִלּוֹת מִבִּפְנִים

לְחִלְחוּל מַיִם, קֹר, חֹם,

אוֹיֵב.

עוֹד מְעַט יְקֻעְקְעוּ גַּם אַמּוֹת וְסִפִּים.

וּכְשֶׁכְּבָר נַבְחִין

לֹא נָבִין אֵיךְ לֹא רָאִינוּ

אֶת הַלָּשׁוֹן הַמַּצְלִיפָה

אֶת קוֹצָיו מְלַחֲִכֵי הַבָּשָׂר וְהָעֲצָמוֹת

וְאֶת שָׁרָשָׁיו הַקּוֹרְעִים אֶבֶן

מֵאֶבֶן אָחוֹת.

לְבַסּוֹף

נִתְכַּסֶּה בַּעֲפַר הַבַּיִת,

נְבַכֶּה אֶת הַחֻרְבָּן

וְאֶת הִתְמוֹטְטוּת עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ

שֶׁהֵמִיט מִבִּפְנִים עַל רֹאשֵׁנוּ

בִּמְלוֹא זְעִירוּת כּוֹחוֹ –

שִׂיחַ.