כְּשֶׁהִתְפַּצַּלְנוּ לֹא יָדַעְתִי אִם עוֹד נִפָּגֵשׁ,
כְּבָר לֹא הָיִינוּ תָּא אֶחָד: הָיִיתִי אָז לְבַד.
כְּשֶׁהִתְפַּצַּלְנוּ נֶעֱלַמְתָּ – זִיו נִיצוֹץ שֶׁל אֵשׁ
שֶׁעוֹד הִמְשִׁיךְ לִבְעוֹר אֵי שָׁם, אֲבָל כְּמוֹ נֶאֱבַד.
בָּעוֹלָמוֹת שֶׁל הָאֵינְסוֹף הָיָה סִכּוּי שֶׁל כְּלוּם
שֶׁחֶלְקִיקֵי הָאוֹר יִתְאַחֲדוּ וְשוּב נִמְצָא
אֶת זֶהוּתֵנוּ הָאַחַת, אֶת מָה שֶׁהַקִּיּוּם
הִבְטִיחַ בַּבְּרִיאָה רַק לִכְאוֹרָה, כִּי אָז נוֹצַר
נִתּוּק, אִי יְדִיעָה, וּמֵעַתָּה רִחוּק, נִפְעַר.
כְּשֶׁהִתְפַּצַּלְנוּ לֹא יָכֹלְתִּי לְחַכּוֹת עַד תֹּם
כָּל הַזְּמַנִּים שֶׁנִּדְרְשׁוּ, כָּל מָה שֶׁאִּי אֶפְשָׁר   
לָשֵׂאת עוֹד בִּלְעָדֶיךָ, כָּל הַצֹּרֶךְ הַיָּתוֹם.
    כְּשֶׁהִתְפַּצַּלְנוּ עוֹד יָדַעְתִי אֶת אוֹתוֹ שָׁלֵם  
    אֲשֶׁר מֵאָז שהִתְאַחֵינוּ שָָב לְהִתְקַיֵּם. 

*שיר מתוך ספר בכתובים: "רוחות רפאים לא הולכות לאיבוד".

**איור ראשי:שרון וובר-צביק.