"חותם אישי לדורותיי הבאים" | רבקה-תפארת חקק
הוצאת שלהבת ירושלים, תשפ"ב, 108 עמ'.

ימי התום חלפו
ירחי הבגרות עברו
מאור עד עלטה
אז ישאל האיש היושב פתח ביתו
האם זריחת החמה ושקיעתה
עדיין יחוש בעתו
(שם, עמוד 64)

ספר שירים זה הוא שלט אצולה שמוטבע ומובלט באמצעות מילים נבחרות כאילו היו נוזל, היוצר ניגון להתרחשויות בלתי צפויות, מעודדות ללכת בהתמדה עם חמלה ותקווה, רגעי שקט בלב הסערה גם אם אין לאדם "נפש להיות אתו" (שם, 65) גם אם הזמן הוא חידה לא פתורה, זמן משם עדין עם מגע קליל שבגבולו הדק יוצר שקט כולו השלמה ופתיחות, כולו מתק פרי סגולה וסיכוי במרחק שהוא קרבה והשתקפות…

תחילה התבוננתי ברישומים שבספרה של המשוררת רבקה-תפארת חקק, שוב ושוב ראיתי יד רכה, שאוחזת ללא תעתוע ומנסה להעלות בקסם את הבריאה מזריחת החמה ועד שקיעתה, חמה שעושה טוב לאהוב ולהאזין, חמה שמלטפת את הנשמה, שמרפאה עצב וכאב ואפילו מאחה את השבר בחוטים של זהב.

המשוררת משוטטת בחיפוש אחר האמת, שמחוזותיה בעלי תהודה עד לקצוות הקול… בתוך המילים העדינות של כתיבתה רואים את "התהום, תהום עמוקה" (שם, 55) ב"פינה חבויה ואבודה של אהבה" (שם, 56).

בספר שירי אהבה, שירי משפחה, שירי גולה, שירי קיבוץ, שירי חיים וזיכרונות כתובים בפרוזה… "לסגור את המעגל המשפחתי שנעלם ממני"…(שם, 74). הזיכרונות כתובים כיומן ב"עברית צבוטה" (שם, 52), "בכי חרישי" (שם, 53).

בדבריה אור ועלטה מתוך קרבה עמוקה למורשת היהודית למרות נופי הילדות. השירים הם השדות של כאן ועכשיו מתובלים געגועים גלויים ונסתרים. בבחירה עדינה היא משרישה שורשים מתוך חרות של התבוננות ללא התנצלות או כפייה. שירים המאשרים את ייחודה הצבוע צבעים עזים…

עיצוב הספר שונה ומיוחד כמו השירים שהם מגע המים שעיקרו כאב עצום מאוד שקיים בדרך שהיא יוצאת אליה לבדה…

שמע קולי
ראה לבטיי
כי אוחזת אני
את ליבי בידיי
(שם, 57)

מן הראוי היה להוסיף שהספר "חותם אישי" הוא ספר שמהווה חותם של חולייה הבאה לבטא תהליך של עקירה מארץ לארץ בגלל השואה, בדרך מבע השירה והפרוזה, מעין ספרות הגירה שמתגלגלת והופכת ישראלית. רבקה-תפארת חקק חוזרת הביתה אחרי שנים של התאקלמות. אין בספר עלילה חיצונית אלא מצבים נפשיים ורוחניים, מתח סמוי של עולה חדשה, שאינה חדלה לנדוד בביתה, זה כאילו מקומה בפתח הבית, זה כאילו העננים התפזרו מעט, האור שריר וקיים, אבל דמותה  נראית רק בשמשת החלון… והמשוררת מוקפת בועה ענקית מרטטת, ורק כך המנוחה מקיפה אותה מכול צד…