בְכָל זֹאת הוֹפַעְתִּי לַפְּגִישָׁה עִם מַר. הוּא מְאֻזָּן לְגַמְרֵי.

מִבַּעַד לְחֻלְצָתוֹ מִזְדַּקְּרִים עֲנָפִים שֶׁל נְסִבּוֹת כַּיָּאֶה

לְסָנֵגוֹר כֹּה מוֹדֶרְנִי, רַב פָּנִים וְרַב עֵדֻיּוֹת.

אֲנִי מִתְיָעֶצֶת. יֵשׁ מַלְאָכִים בַּסְּבִיבָה. אֵיךְ עָלַי לְתַמְרֵן כְּדֵי

לְהַגִּיעַ לְדֵיְט שֵׁנִי אוֹ מִשְׁנִי אוֹ רַב-דֵּיְטִי?

מַה שֶׁשָּׁכַחְתִּי הָיָה בְּעִקָּר, כְּלוֹמַר עִקָּרוֹ שֶׁל הָעִקָּר עוֹד

הִסְתַּעֵר עַל הַמַּצָּב הַלֹּא וַדָּאִי, אֲבָל כְּשֶׁהוֹפִיעַ מַר נְבוּכוֹתִי.

צִלְצַלְתִּי בְּפַעֲמוֹן מְהַבְהֵב בְּסָמוּךְ, וּמַר הִסְדִּיר לְעֶבְרִי מַבָּט

חַי וְאַכְזָרִי, מַבָּט חַף וְתָמִים, מַבָּט מְאֹהָב עַד הָרֹאשׁ,

מַבָּט שֶׁחֹשֶׁךְ טָמוּן בְּצִדּוֹ, אוֹ אוּלַי פִּקְפּוּק?

הֲרֵינִי פֹּה, אֲנִי אוֹמֶרֶת, מְדַבֶּרֶת אֶל הַסָּפֵק. הַסָּפֵק מַכְנִיעוֹ.

אֵינֵךְ וַדָּאִית, הוּא מְמַשֵּׁשׁ אוֹתִי בֵּינְתַיִם, אֵינֵךְ פֹּה, הוּא אוֹמֵר,

אֵינֵךְ אַתְּ, הוּא מוֹסִיף.

הֲרֵי זוֹ מִפְלֶצֶת יְרֻקַּת רָאשִׁים הַיּוֹשֶׁבֶת כָּאן מוּלִי, נִבְהַלְתִּי.

חָשַׁבְתִּי שֶׁמַּר הִשְׁתַּגֵּעַ. אֲבָל מַר עוֹדֵד אוֹתִי לִקְרֹא כַּמָּה שׁוּרוֹת מִשֶּׁקְסְפִּיר וּמִיָּד קִבְּלַנִי לַהַצָּגָה. הִצַּגְנוּ יוֹם וָלֵיל, כְּלוֹמַר

אֶת הַיּוֹם בַּלֵּיל וְאֶת הַלֵּיל בַּיּוֹם, הָפַכְנוּ מַצָּבִים תַּפְקִידִים

מוֹחוֹת עִצְּבוֹנוֹת. נָעַצְנוּ חִצִּים זוֹעֲמִים.

מַר, אָמַרְתִּי בְּפֶתַח הַפְּגִישָׁה, יָדַעְתָּ כַּמָּה חִכִּיתִי לְךָ?

מַר הִתְעַשֵּׁת, נָשַׁק לִי בַּפָּנִים וּמִהֵר לְהַמְרִיא אֶל מָרָתוֹ.

אֲנִי הוֹסַפְתִּי לְהַמְתִּין לוֹ בְּפֶתַח הַסָּפֵק.