מתן שירה: סדרת תיקונים
א. תיקון שירה
אֲנִי עוֹלֶה אֵלַיִךְ בְּמַדְרֵגוֹת
יוֹם וְיוֹם, שָעָה וְשָׁעָה
וְגַם כָּל דַקָּה וְדַקָּה
עוֹלֶה בְּמַדְרֵגוֹת הַטִּירָה.
כָּל הָאוֹרוֹת נִמְשָׁכִים אֵלַיִךְ
וְכָל שִׁירָה מַעֲנִיקָה לִי מַדְרֵגָה,
מַדְרֵגָה שֶׁל מִלִּים
לַעֲשׂוֹת לָךְ מַתַּן שִׁירָה.
הַמִּלִּים שֶׁלּי אֵלַיִךְ
מַדְרֵגוֹת שֶׁל מִלִּים
עוֹלוֹת תְּהִלִּים תְּהִלִּים.
עוֹלוֹת בְּכָל יוֹם
מַדְרֵגָה אַחַת אֲמִתִּית:
פַּעַם מַדְרֵגָתִי עוֹלָה לְמַעְלָה
וְיֵשׁ שֶׁהִיא עוֹלָה אֶל תַּחְתִּית.
אֲנִי הַשּׁוֹאֵף סוֹד הַיִּחוּד
שׁוֹאֵף קִרְבַת הַמַּטְרוֹנִית.
אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָתִי לָהּ
בְּיִרְאָה וּבְכַוָנָה גְּדוֹלָה
שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אַהֲבָתִי קַלָּה בְּעֵינֶיהָ
וְיֵעָשֶׂה הַתִּקּוּן בָּעֲזָרָה
שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אַהֲבָתִי קַלָּה בְּעֵינֶיהָ
וְתִהְיֶה אַהֲבָתֵנוּ תִּקּוּן שִׁירָה.
ב. תיקון אילם
הוּא חָלַם לַחֲצֹב חַיָּיו
בְּמִלִּים, בְּצֵרוּפִים, וְכַוָנוֹת.
מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה נָע
אֶל הֲדוֹם נִשְׂגָּב, אֶל הַקְּרָנוֹת
לְתָאֵר בְּלָשׁוֹן, בְּתַמְצִית הַלְּשׁוֹנוֹת.
הַמְּשׁוֹרֵר עָלָה בְּכֶבֶשׁ לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ
לֹא הִרְחִיב פְּסִיעוֹתָיו
לִקְרֹא מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ תְּפִלַּת הַשַּׁחַר
נִשְׁמַת כָּל חַי
לְלֹא מִלִּים, מֵאָלֶף עַד תָּו.
בִּצְקוּן לַחַשׁ מָסַר שִׁירָתוֹ
לְקַיֵּם תִּקּוּן אֲמִתִּי
תִּקּוּן נֶאֱלָם
תִּקּוּן עוֹלָם.
הוּא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ בְּאֵלֶם
וְנָתַן לְכָל דּוֹרֵשׁ מִשְׁפָּטָיו
כְּמוֹ מַלְבּוּשִׁים מְתֻקָּנִים.
וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה כָּךְ
זָכָה לְכֶתֶר כְּהֻנָּה בְּלִשְׁכַּת כֹּהֲנִים
זָכָה מִמְּרוֹמֵי הַמִּזְבַּחַ
לִרְאִיָּה מְרֻבַּת עֵינַיִם
מְרֻבַּת פָּנִים.
ג. תיקון נדרים
בְּשָׁכְבִּי וּבְקוּמִי
אַתְּ מוּנַחַת בְּקֶרֶן זָוִית שֶׁל קֻפְסָה
בְּתוֹכִי, רְסִיסַיִךְ יִתְּנוּ טַלָּם
וְכָל הָאֱסָרִים וְהַקּוּנָמוֹת
מַגִּיעִים עַד יָגוֹן וַאֲנָחָה.
לָא שְׁבִיתִין וְלָא שְׁבִיקִין לָא שְׁרִירִין
וְלָא קַיָּמִין לְעוֹלָם
עַד בּוֹא הַסְּלִיחָה.
יַחַד נִכְנַסְנוּ לַפַּרְדֵּס
חִפַּשְׂנוּ שָׁם אַהֲבָה
וְקוֹלֵנוּ הוֹמֶה.
נוֹשְׂאִים עָלֵינוּ
אֱסָרֵי וּשְׁבוּעֵי וַחֲרָמֵי וְקוּנָמֵי.
וּבַדֶּרֶךְ אֶל לֶב הַפַּרְדֵּס
כְּשֶׁחִפַּשְׂנוּ תְּשׁוּבָה
מִיץ הַפְּרִי הָיָה הוֹלֵךְ וְתוֹסֵס.
שָׁם הֵֵצַצְנוּ וְנִפְגַּעְנוּ
מִן הֵפְּלָאוֹת
וְשָׁם גַּם קִצַּצְנוּ בַּנְּטִיעוֹת
לְמַעַן הָאַהֲבָה
לְמַעַן הַנֵּס
בְּשָׁכְבֵּךְ וּבְקוּמֵךְ
אָמַרְתְּ לִי מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה
מִן הַפַּרְדֵּס הַזֶּה
הַחוּצָה
הַחוּצָה
הַחוּצָה
אַךְ גַּם בַּחוּץ בְּשָׁכְבִּי וּבְקוּמִי
אַתְּ עִמִּי
מְתַקְּנִים אֶת הַנְּהָרָה.
שְׁנֵינוּ בְּיַחַד בַּטִּירָה
עוֹשִׂים תִּקּוּן שִׁירָה.
תגובות