אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ יוֹתֵר מֵהַמְּהִירוּת הַמֻּתֶּרֶת
זֶה מְשַׁבֵּשׁ אוֹתִי
הָרֹאשׁ שֶׁלִּי כְּמוֹ תַּחֲנַת רַדְיוֹ לֹא מְכַוֶּנֶת
הַקּוֹלֶטֶת מוּזִיקַת חֲלִילִים צוֹעֲנִית רְחוֹקָה בַּלַּיְלָה
וְקַרְיָן בְּשָׂפָה לֹא מֻכֶּרֶת בְּלַחַשׁ מְלַהֵג
בָּא לִי לִנְשֹׁךְ אוֹתָךְ בַּתַּחַת נְשִׁיכוֹת עֲדִינוֹת
בָּא לִי לְשַׂחֵק אִתָּךְ בְּמַחְבּוֹאִים
אֶתְחַבֵּא בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת מְתוּקִים אֶצְלֵךְ בַּגּוּף
עַד שֶׁתִּתְפְּסִי אוֹתִי, וּתְחַבְּקִי אוֹתִי חָזָק
וּשְׁנֵינוּ נִפְרֹץ בִּשְׁאָגוֹת צְחוֹק שֶׁל יְלָדִים
אֵינֶנִּי יְכוֹלָה אַתְּ אוֹמֶרֶת
הֵם לֹא יוֹצְאִים לִי מֵהָרֹאשׁ
הַחַיָּלִים הַמֵּתִים מֵעַזָּה
הֵם רָצִים מִצַּד לְצַד בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי וְצוֹרְחִים
דּוֹפְקִים בִּידֵיהֶם עַל קִירוֹת חַדְרִי רֹאשִׁי
וּמְבַקְּשִׁים לָצֵאת
וַאֲנִי,
לֹא יְכוֹלָה לַעֲזֹר לָהֶם