מגיד השירים

מְשֻׁנֶּה אַתָּה מַגִּיד הַשִּׁירִים שֶׁנִּכְנַסְתָּ בְּדַעֲתִי וְאַתָּה נוֹשֵׁף בָּהּ תְּדָרִים צְפוּפִים רוֹעֲדִים, מְצָרֵף אֶת הַמִּלִּים לִתְפָרִים אֲרֻכִּים, וּבִרְאִיַּת בְּאֵר שֶׁיֵּשׁ שֶׁמְּבַלְבְּלִים אוֹתָה בְּמִנְהָרָה סֵפֶר הַקִּדּוּד נִפְעַר וְנִפְרָע וּמִתּוֹכוֹ עָפוֹת גַּחְלִילִיּוֹת, וּמִתּוֹכוֹ נִשְׁמַעַת לְחִישָׁה, וְיָד מוּשֶׁטֶת, כְּלוֹמַר מוּזִיקָה. וּבִשְׁנֵינוּ סֶרֶט הֲרִקּוּד נִמְתַּח וְנִרְפָּה בַּשִּׁכְמָה וְהַכְּנָפַיִם הֲפוּכוֹת פְּנִימָה אֶל הַנְּשִׁימָה, כּוֹרֵאוֹגְרַפְיָה שֶׁאֵין לָהּ רְחָבָה. מַה לְךָ מַגִּיד הַשּׁוּרוֹת שֶׁנֶּעְלַמְתָּ מֵהָרְחוֹבוֹת וְשׁוּב אַתָּה מַטְרִיד בַּמַּחְשָׁבָה מְהַבְהֵב מֵעַל הָאִישׁוֹנִים מִתְמַחֵשׁ כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְרוֹקֶנֶת, שֶׁאֲנִי מַקְשִׁיבָה. מַה לְךָ מַגִּיד הַשִּׁירִים שֶׁאַתָּה מַפְתִּיעַ בְּאֶמְצַע לַיְלָה נֶעֱמַד לְיַד הַמִּטָּה וְלֹא קוֹרֵא לִי עַד שֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת בְּחַלְחָלָה. שֶׁאַתָּה בָּא בַּחֲלוֹם. שֶׁאַתָּה בָּא בַּשְּׂדֵרָה. שֶׁאַתָּה צוֹחֵק לִבְדִיחָה שֶׁאָמַרְתִּי רְחוֹקָה, שֶׁאַתָּה שׁוֹתֵק יָמִים אֲרֻכִּים וְשׁוּב קֶצֶר מְחַשְׁמֵל אוֹתָנוּ זֶה לַזֶּה, וְלִפְעָמִים רַק הַבֶּטֶן בּוֹעֶרֶת וּמְאִירָה אוֹתִי אוֹתְךָ וְשׁוּב שָׁבִים לְמַסְלוּלֵי הַהוֹלָכָה. אַתָּה נִזְהָר בָּאִישׁוֹנִים שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּקֵּף עֵירֹם מִגּוּפְךָ אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת. תַּנּוּר הָעַיִן בּוֹעֵר בְּלִי מִּלִּים, רַק גִּצִּים, מִלִּים אָנַחְנוּ בְּקֹשִׁי אוֹמְרִים, לֹא מְבִינִים וּמְבִינִים טוֹב יוֹתֵר בִּלְעֲדֵיהֶן וְחוֹשְׁשִׁים, מֵאוֹת שָׁנִים אַחֲרֵי, עַכְשָׁו אָנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת הַטִּפּוּס הַמְּטֻנָּף עֲלֵיהֶן, אֶת הַחֲרָטָה, אֶת הַשָּׁרָשִׁים הַמְּנַסְּרִים בַּבֶּטוֹן כְּשֶׁהַפֶּה נִפְתַּח, עַכְשָׁו בֵּינֵינוּ הָאֲדָמָה לְבָנָה, וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הַמִּלִּים נִזְהָרוֹת כָּל כָּךְ, נִתְקָעוֹת בַּצַּוָּאר וְאַחַת בַּשְּׁנִיָּה, נְסוֹגוֹת תַּחַת הַתּוֹדָעָה, מְנִיחוֹת לַתַּעֲלוּמָה וְאֵין בַּזֶּה הַחְמָצָה.  

*

אֵין שָׁמַיִם יָפִים מִשָּׁמָיו שֶׁל רְחוֹב דוּבְּנוֹב הַמִּשְׁתַּפְּלִים כִּרְדִיד שְׁתִיקָה עַל הַמִּתְבּוֹנְנִים, עַל חֻרְשַׁת הַמְּצֹרָעִים, מְסוֹכְכִים מֵעַל הַגָּדוֹת הָאֲפֹרוֹת, הָרְחָבוֹת, הַמְּנַעְנְעוֹת בֵּינֵיהֶן אֶת נְהַר הַתְּנוּעָה. אֵין מַבִּיעִים מִשָּׁמָיו הָעֲמֻקִּים שֶׁל רְחוֹב דוּבְּנוֹב מִתְגַּלְגְּלִים נָמוּךְ, נִרְכָּנִים כְּמוֹ גּוּף מְנַגֵּן אֶל הַהוֹלֶכֶת בַּגַּדָּה, גְּבוֹהִים רַק מְעַט מִקְּצֵה תְּחוּמָה. אֵין שָׁמַיִם מִשָּׁמָיו שֶׁל רְחוֹב דוּבְּנוֹב, אֵין רְחָבִים מֵהֶם, מֵעֶבְרָם הָאֶחָד נִמְתָּחוֹת הַשּׁוֹשַׁנִּים וּמֵהָאַחֵר הַצְּעָקָה הַחֲרֵבָה שֶׁל חֻרְשַׁת הַמְּצֹרָעִים, מִפִּיהָ הַפָּעוּר מְצַחְקְקוֹת חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת שֶׁל רַקָּפוֹת בָּרוֹת. אֵין פְּלָדָה בָּעוֹלָם, יֶשְׁנָם הַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה הַמְּכַסִּים עַל הָאָרֶץ – בְּרָחְבָּם הַזּוֹעֵם שׁוֹכֵן לִבָּה הַמְּצֻמָּק, הָעוֹיֵן, לִבָּהּ הַגָּס שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. וְאַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם כְּשֶׁשִּׁבְרֵי שֶׁמֶשׁ מַפְרִידִים אֶת עַפְעַפֵּי הָעֲנָנִים, וְהַקְּפִיצוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הָרַקְדָנִיּוֹת הַסְּגֻלּוֹת מוֹרְחוֹת אֶת הָאֹפֶק בְּכַפּוֹתֵיהֶן הַגְּמִישׁוֹת וְנֶעֱלָמוֹת, וּבָעֶרֶב כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם מִתְרוֹקְנִים וְהַתְּעָלָה מִתְמַלֵּאת זוּגוֹת וּפְרָווֹת בְּדַרְכָּם אֶל טִקְסֵי קְדֻשָּׁה יְשָׁנָה, וְתַחַת הַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה, וּמֵעַל הַחֻרְשָׁה מִתְנוֹפֵף שְׂעַר הַתָּמִיד שֶׁל אִמִּי הַצְּעִירָה, הַחַיֶּלֶת, שֶׁהִגִּיעָה אוֹתוֹ עֵרֶב לִירוּשָׁלַיִם לָרִאשׁוֹנָה, פִּנְקַס וְעֵט בְּיָדֶיהָ הַטּוֹבוֹת וְלִפְנֵי שֶׁתִּפְנֶה לִרְחוֹב פִּינְסְקֶר, הִיא עוֹצֶרֶת רֶגַע וּמִתְבּוֹנֶנֶת בָּאֹפֶק הַזֶּה, וְלֹא יוֹדַעַת שֶׁעַל הַחֻרְשָׁה הַזּוֹ תַּעֲמֹד כָּל הַיָּמִים וּמִמֶּנָּה תִּתְפַּלֵּל אֶל גְּלִיל הַשָּׁמַיִם הָאֵינְסוֹפִי בּוֹ אֱלֹהִים מֻכְרָח לִשְׁכֹּן.