וְהָיְתָה הָרָמָה זְרוּעָה בְּשַׂר אָדָם

אֲנָשִׁים קְרוּעִים וַאֲנָשִׁים חֲרוּכִים

כַּמָּה מַהֵר הִגִּיעוּ עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָיוּ 

חַגִּים מֵעֲלֵיהֶם וּמְנַקְּרִים בִּגְוִיּוֹתֵיהֶם

בְּטֶרֶם יַגִּיעוּ אֲלֵיהֶם הָאוֹסְפִים

בְּכָל בֹּקֶר יָצְאוּ אֲנָשִׁים 

וּבְכָל עֶרֶב מִנּוּ אֲחֵרִים 

שֶׁיָּצְאוּ תַּחַת הַבִּלְתִּי שָׁבִים

בֵּיתֵנוּ בֵּית מַעֲבָר, קָפֶה וְסֻכָּר, 

עוּגִיּוֹת וּמַדִּים

וַאֲנִי חוֹלֶמֶת כְּנָפַיִם יוֹרְדוֹת 

עַל בְּשַׂר אֲנָשִׁים 

שֶׁהִכַּרְתִּי

וּמִי אֲנִי שֶׁאֹמַר דָּבָר 

כְּנֶגֶד טֶבַע הַצִּפּוֹרִים

הִנֵּה אֲנַחְנוּ יוֹלְדוֹת תִּינוֹקוֹת רַכִּים

מְנִיקוֹת אוֹתָם מַדָּדֵינוּ, נוֹשְׂאוֹת

בְּחֵיקֵנוּ, מְשַׁמְּרוֹת בָּהֶם רֹךְ וְתַרְבּוּת

וּתְבוּנָה 

וְחֶסֶד 

וְנוֹקְפוֹת שָׁנִים 

וְהֵם גְּדֵלִים 

לִגְבָרִים 

מְזָרֵי אֵימָה

תּוֹצֶרֶת צָבָא 

אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מִפָּנָיו 

מָנוֹס.