הַשְׁקִי אֶת אִמֵּךְ מִלִּים טוֹבוֹת לָרוֹב לְמַעַן תִּשָּׁאֵר

כּוֹתַרְתָּהּ פְּעוּרָה יָמִים רַבִּים לִהְיוֹת בְּבַת עֵינֵךְ

לִפְנֵי קְמִילָתָהּ בְּמֵי חַיֶּיהָ הַעֲכוּרִים לְלא שׁוּבָהּ

אֶל שֶׁהָיְתָה גַּם אִם תַּחְלִיפִי מֵימֶיהָ בָּחָדָשִׁים,

כִּי פּוֹחֶתֶת שְׁעָתָהּ עַד הֱיוֹתָהּ עַלְעַל מְיֻבָּשׁ

תַּחַת כָּרִית שֶׁתַּרְוֶה עֶרְגָּתֵךְ שֶׁאִחֲרָה לִפְרוֹחַ.

.מתוך “והגיתְּ בַּם יומם ולילה” (שם זמני) שיראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד