close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים של יולי 2022

    מערכת סלונט | המומלצים | התפרסם ב - 24.07.22

    "נתניהו ביוגרפיה" – מהדורה חדשה ומעודכנת | בן כספית | משכל (ידיעות ספרים) | 480 עמ' | 128 שקלים | 2022

    בנימין נתניהו כיהן יותר זמן מכל ראש ממשלה אחר בתולדות מדינת ישראל. עצם אִזכּוּר שמו מעורר רגשות עזים ומנוגדים: מצד אחד ניצב מחנה עצום ורב של ישראלים הרואים בו גם היום, אחרי ששלטונו הוחלף, את אבי האומה, משיח בן-זמננו ומנהיג בסדר גודל תנ"כי. מן העבר השני עומדים לא מעט ישראלים שאינם יכולים לשאת אותו, את משפחתו ואת סגנונו. קשה למצוא ישראלים אדישים לנתניהו, ולא בכדי. האיש הוא ללא ספק אחד המנהיגים המרתקים ביותר בהיסטוריה הישראלית. אישיותו רוויית ניגודים וכישרונות, אך גם לא מעט חוליים וחולשות, וקשה לעמוד על טיבו במדויק: האם הוא אידיאולוג ימני חסר פשרות שהיה מוכן לעשות הכול כדי לחסום את מדיניות השמאל, או שמא מדובר בנהנתן חסר גבולות שכל מעשיו כוונו לתכלית אחת ויחידה – הישארות בשלטון? האם הוא מחזיק בתפיסת עולם מוצקה, או שרק הכוח, השררה והכיבודים נחשבים בעיניו? האם הוא גיבור, או ציניקן?

    בספרו "נתניהו", מנסה בן כספית לענות על שלל השאלות הללו דרך סקירת גיבורי חייו ונוף ילדותו של בנימין הצעיר, שנהפך לביבי, שהומר ל"בן ניתאי" וחזר להיקרא בנימין נתניהו לאחר נפילת אחיו יוני. הביוגרפיה הזאת נעה בין נאומיו חוצבי הלהבות של הסבא, הרב נתן מיליקובסקי בפולין של תחילת המאה שעברה, דרך הרביזיוניזם הלוהט של האבא פרופ' בן-ציון נתניהו והאח הגיבור המת יוני, וכלה בשלוש רעיותיו: שתי גרושותיו והרעיה האחת שאין בלתה, שרה. הספר עתיר גילויים ותובנות חדשות, ומכוון את הזרקור אל פינות נידחות בחייו ובאורחותיו של בנימין נתניהו.

    לעמוד הספר


    "צאי מהאוטו" | אינה איזנברג | פרדס הוצאה לאור | עריכה: ענת יקיר | 216 עמ' | 96 שקלים | 2022

    “לאמא יש רק אותי. לי היה בית חולים שלם. בית חולים שדה. במיטות קטנות שגולגלו בקפידה מגאזה רפואית מצהיבה שכנו סשה ומישה, שני ארנבים מפלסטיק שהתלוננו על כאבי פרקים, אלכסיי, טרקטור צהוב שראייתו היטשטשה, טימור, עכבר מירוצים שזנבו סירב להימשך ולהפעיל את הקפיץ שיזניק אותו לניצחון בתחרויות, ואיך לא, צ’בורשקה ששקע בדיכאון עמוק.”

    במילים אלה פותחת אינה איזנברג את רומן הסיפורים שלה, צאי מהאוטו, המתחיל ב־ 1984, כשנינה פרידמן הקטנטונת מתגוררת עם אמה אי שם, ברפובליקת בשקיריה, מתגלגל אל עלייתה לישראל בעלייה הגדולה של שנות התשעים, ומסתיים בבאר־שבע, עשר שנים מאוחר יותר, עם רצח ראש הממשלה ובגרותה מרובת־הרבדים.

    בלב־לבם של הסיפורים פועם המשולש הבלתי ניתן להתרה שכולו קשר אמיץ בין נינה לאמה, פסנתרנית מחוננת שמתעקשת לעשות הכל “לא כמו אנשים נורמליים”, ולסבתה, כימאית בעלת חוש הומור יוצא־דופן. זהו עולם ללא אב, על כל המשתמע מכך; עולם שבו נשים מגדלות זו את זו, לא תמיד על פי סדר, לא תמיד כמצופה, אבל תמיד מתוך התכוונות מלאה ורגישות גדולה.

    בהומור, בחדות ובתנופה מלאת מקוריות בוחנת איזנברג את העשור הזה כעשור המכונן של חייה; עשור שבו הטלטלות התרבותיות, המנטליות והנפשיות שעוברת נינה יתוו את דרכה העתידית ויהפכו אותה ליוצרת מפוכחת, אירונית ומלאת רגש. וכמי שבוראת את עצמה בשנים אלה מתנהל גם רומן הסיפורים הזה מתוך צורות כתיבה שונות ומרתקות, מן הסיפור הקלאסי, עבור במכתב, ועד המחזה הקטן, ולפרקים המחורז־אפילו. העושר הצורני, הכתוב בתנופת המצאה חיה ומרעננת, הוא לכשעצמו ביטוי למורכבות ולעומק של שנות־החניכה הללו של מהגרת, הסוללת דרכה אל המרחב הזה, ואל העברית.

    לעמוד הספר


    "ללכת למקום אחר" | רחל גץ־סלומון | עם עובד | 224 עמ' | 84 שקלים | 2022

    לכאורה איבון עסוקה יום־יום בהכנות לארוחות ומקפידה על כל מנה ומנה – חשוב לה שכל אחת תצא מתחת ידה מושלמת ושתערב לחיכו של בעלה האהוב, המרגיז. כזה היה מן היום שהכירו, איש מרשים ותובעני, נערץ ומכביד בהרגליו, ולכולם היא נענית במסירות או מתוך הרגל שכבר אי אפשר להשתחרר ממנו. ובכל זאת, בין כל הפעולות הטקסיות, הביתיות, צצים ועולים לא קרואים מראות שונים לגמרי מתקופת המלחמה בתוניס, שנים לפני שהכירה אותו. אז כבשו הגרמנים את עירה האהובה, והוריה האמידים, אחיה והיא עשו הכול כדי שלא לרעוב. אחות אחת הייתה לה ושלושה אחים, ומלחמת העולם השנייה שינתה את כולם.

    שנים ארוכות התאמצה להשכיח מעצמה כמה מעשים שנעשו אז ושלא היה בכוחם להימנע מהם, כל כך חזק היה הדחף לשרוד. על אחד מהם, מביש במיוחד בגלל אחריתו הקטלנית, היא מנסה לכפר גם עכשיו, ולא במחווה חד־פעמית אלא כמה פעמים בשבוע. טקס אחר נדרש לשם כך, קבוע כמו בישוליה, אבל שלא כמוהם הוא נעשה בחשאי. אפילו לבעלה לא סיפרה על כך מעולם, לא על הטקס ולא על המעשה שחולל אותו – עדיף שיישמר לנצח בסוד.

    בקול בשל ובוגר, ובלי כל היסוסים, רחל גץ־סלומון מצליחה לספר כבר בספר ראשון על כברת חיים שלא הרבו לעסוק בה, ולהקים אותה כאן על כל מורכבותה ומטעניה, לעיני הקורא.

    לעמוד הספר


    "ההבטחה" | דיימון גלגוט | חרגול הוצאה לאור | מאנגלית: מיכל אלפון | 261 עמ' | 98 שקלים | 2022

    1986, חווה ליד פרטוריה, דרום אפריקה. משפחת סווארט הלבנה נפרדת מהאם, רייצ'ל. לפני מותה רייצ'ל ביקשה מבעלה להבטיח שימסור לרשות המשרתת השחורה, סלומה, את הבית הקטן שבו היא מתגוררת. האב, הבן ושתי הבנות חלוקים ביניהם על החובה לקיים את ההבטחה.

    במהלך שלושת העשורים הבאים, ועל רקע ארבע לוויות, ההבטחה הלא ממומשת מרחפת מעל ההתפוררות האיטית של המשפחה. במדינה כולה מתחוללות תמורות מפליגות – משטר האפרטהייד בא אל קיצו ותקוות גדולות נמהלות באכזבות מרות. האם גם ההבטחה לשינוי אמיתי לא מצליחה להתממש?

    קולו של המספר חולף בין נקודות המבט של הדמויות, מדבר בקולן, פונה אליהן, חודר לתודעתן, בוחן אותן בעין חדה וברגישות, לא פעם בביקורתיות שנונה, ומשרטט תמונה רבת רבדים של משפחה הכורעת תחת נטל הגורל והאובדן. בכתיבתו רבת הדמיון דיימון גלגוט מגיש לנו יצירת מופת.

    ההבטחה זכה בפרס הבּוּקר לשנת 2021, והשופטים אמרו עליו "שדרכו הסיפורית המיוחדת במינה היא עדות לפריחת הרומן במאה ה-21… זוהי הוכחה מזהירה ליכולתו של הרומן לגרום לנו לראות ולחשוב אחרת."

    לעמוד הספר


    "אל תשאלי אותי לעולם" | נטליה גינצבורג | הוצאת מאגנס | בעריכת: מנואלה קונסוני | תרגום: אספיר מילמן | 255 עמ' | 98 שקלים | 2021

    33 המסות שבספר הזה, שרובן התפרסמו בין השנים 1965 ו-1970 בעיתון לה סטמפה, הן היומן שנטליה גינצבורג מעולם לא כתבה. היא מספרת בהן את חיי היומיום, על האקראי והכאוטי שבהם. המסות הללו הן הדרך שלה לדבר על עצמה, על תשוקותיה הספרותיות, על המחשבות שעוברות בה בזמן האזנה למוזיקה, בתוך צפייה באופרה או בקומדיה, קריאה בספר או בעיתון, התבוננות בילדים ונכדים; בתוך כך היא נוגעת בנושאים הנוגעים לכול: בדידותה של הילדות, השיממון שבזִקנה, האמונה והאי-אמונה באלוהים. מתוך כל המסות הללו מצטייר דיוקן יוצא דופן של המחברת: ביישנית, שקטה ושברירית, אך גם נחרצת ומודעת לחשיבותן של מילים.

    ב"אל תשאלי אותי לעולם" באה לידי ביטוי האיכות הספרותית הייחודית בכתיבתה של נטליה גינצבורג, התלויה ועומדת בין אוטוביוגרפיה לעדות. ואולי זה סוד הצלחתה בישראל: בכתביה גילתה העברית מחדש משהו מוכר וידוע, שריד של עולם נעלם, מופלה ונרדף, לקסיקון משפחתי שניתן להזדהות אתו.

    לעמוד הספר

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.


    כתבות נקראות

    כל נדרי

    עמוס דגני
    עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל...

    הכתבים שלך

    יעל רן
    כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵאת אֶת הַכְּתָבִים שֶׁלְּךָ, מִתְפַּתֶּלֶת מֵעֹנֶג וּכְאֵב. יְצִירוֹת חַד פַּעֲמִיּוֹת....

    לעולם לא אדע אהבה

    שריאל שמשיאן
    תום היה שונא שאני עם גרביים, תמיד היה מגחך על גופי...