עַל הַגַּב, תָּמִיד אִתִּי,
נוֹשֵׁא אֲנִי אֶת בֵּיתִי .
לְאַט אֲנִי עוֹשֶׂה הַכֹּל,
כִּי לְמַהֵר אֵינִי יָכֹל.
מִתְנַהֵל בָּעֲצַלְתַּיִם,
הֵן יֵשׁ מָחָר וּמָחֳרָתַיִם.
לְאַט הוֹלֵך,ְ לְאַט חוֹזֵר.
שׁוּם דָּבָר אֵינֹו בּוֹעֵר.
הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְעוֹצֵר,
כֻּלָּם אוֹמְרִים אִֹטִּי הַצָּב
אַךְ אֲנִי לֹֹא נֶעֱצַב
לְכֻלָּם אֲנִי מַסְבִּיר
אֲנִי אִטִּי אַךְ גַּם מָהִיר
לְבֵיתִי אֲנִי חוֹזֵר
מַהֵר יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר…