המומלצים של גילי חיימוביץ'
היות ואני לא קוראת ספרים לפי תאריך יציאה, אין להם גם תאריך תפוגה. אני מאמינה שספרים מעולים מוצאים אותי מתוך הענות לאיזה לוח שנה אישי יותר כדי להיענות לצרכים שלי. משום כך, יש ברשימה רק שני ספרים שייצאו השנה ושווים להיכלל בה לעומת כאלו שהגיעו לפתחי השנה ומוכיחים את עצמם מעבר לה.
"1Q84" | הרוקי מורקמי | תרגמה: עינת קופר | כתר-זמורה ביתן-כנרת | שני כרכים, 2010 ו-2011
רומן הפלאות של מורקמי מתפרס על שני כרכים מרתקים ומענגים שבו זמנית שולחים לעולמות הזויים ששום מעצורים של הדימון לא יכולים להם, ועם זאת טווים תחושות אנושיות ואותנטיות המעלות שאלות על חיים שלא נחיו ומקומם של מאוויים באלו שכן. כתיבתו המשובחת מטיבה לתאר את הטבע האנושי ואת טבעה של הפנטזיה באמינות זהה. עוד יצור כלאיים אופייני למורקמי, מדע בדיוני-רומן מופרע, מרגש ומשובב.
"כובעים וכפפות – אסופת משוררים אסטוניים צעירים" | תרגם: רמי סערי | הוצאת כרמל | 2021
כמי שתרגמה בעצמה ספר שירה אסטוני, ("והקו הופך לצל", מאת מטורה, הוצ' ספרי עיתון 77) שמחתי במיוחד לקרוא עוד ממכמני הארץ הזו שסערי תרגם משפת המקור.
השירים פורטים בין האישי ללאומי, תוך התייחסות לטבע ומקומו של האדם בתוכו ומהווים צוהר הזדהות לשיריה של הארץ הנורדית והלא ידועה הזו.
"ילדת פלא" | רוי יקובסן | תרגמה: דנה כספי | כתר | 2011
עוד ספרות נורדית משובחת, הפעם מנורבגיה. סיפורו של ילד לאם יחידנית אשר מכניסה לביתם את בתו יוצאת הדופן של אביו מיחסים אחרים. הסיפור כתוב להפליא בגוף ראשון, נוגע לב ומרתק, וזאת מבלי לזלוג לסנטימנטליות. הוא מתייחס באופן מקורי ואמיץ למקומו של האחר בחברה, ההשלכות של המעמד המפוקפק על ילדים ומעלה שאלות לגבי מה זו משפחה.
"ואת?" | נורית זרחי | אפיק | 2020
עולמות האימה הנטושים של זרחי יפים כל כך, כמו מלכודת דבש אפרופו ראש השנה. והם תמיד נטועים באיזה מרחב ביניים שמרגיש מאוד נוכח ואינטימי ועם זאת איבריו כמו שלוחים מעולמות אחרים, סיפורי אגדה או מיתולוגיה. משם הם מתגנבים למעמקי החוויה האנושית, מצליחים לתאר אותה באופנים שמפתיעים בעוצמת ההזדהות שהם מעוררים.
Homesick | Jennifer Croft | The Unnamed Press | 2019
ספר יוצא דופן הנע בין סיפור אישי לכתיבה פרגמנטרית-פיוטית ואף מלווה בצילומים שיצרו הכותבת ואחותה, גיבורות הסיפור. במקטעים קצרים מועבר סיפור ילדותן המטלטל והקרבה הסימביוטית בניהן. השתיים למדו בחינוך ביתי עקב מחלת סרטן של האחות וכששבו לבית הספר, עם חסך כבד בכישורים חברתיים, הכותבת מתגלה כמחוננת ומוקפצת ללימודים אוניברסיטאיים. האופן הייחודי של קרופט להמחיש את הסיפור באמצעיים צורניים ותוכניים מופתיים וללא רחמים עצמיים או התייפייפות יוצרים חוויה אינטימית, מרגשת וחד פעמית.
כל אחד מהמומלצים של גילי מסקרן ומעורר רצון לקריאה. המלצות אינטליגנטיות ומעניינות.