קרבה יתרה | סלין אסייג | יצירה עברית | 2026 | 206 עמ' | 50 ש"ח

דרך אזכור של שחייה "בים הפתוח" ונסיעת נופש זוגית "לפסטיבל הסרטים בחיפה"; אירועים שאמורים להטיב עם הגוף ולהרחיב את הלב מתחיל הרומן החדש של סלין אסייג. אלא שסיפור המעשה מאבד את נתיבו. המספרת נעשית לנוודית, משוטטת בעולם שהיה מוכר לה, אך מגלה, בעטיים של אירועי ה 7 באוקטובר, עולם אחר, זר ומוזר.
קרבה יתרה הוא, כמדומה, הרומן הראשון מאז ה 7 באוקטובר שאינו מנסה לספר את מה שקרה אלא להיות מה שקרה. זהו רומן גופני מפורק. המילים הן ממשויות הממאנות לשמש תפאורה במרחב חיים הנדמה כנורמלי.
אירועי ההווה, בעיקר הנוף העירוני של שכונה עלובה בבית ים, על תושביה הנידחים, זיכרונות מבית הוריה של המספרת בשכונה הזאת, שאליה היא שבה בזמן המלחמה, ופגישות, רובן מזדמנות, גם עם שכנים מטורפים וחסרי בית, מסופרים כמו "מגובה הרצפה", ויוצרים טקסט מנופץ, נועז, שמצליח לבטא את מה שאי אפשר לתאר

לדף הספר

מחול הקיפודים | שחר קמיניץ | כנרת זמורה דביר | 2026 | 242 עמ' | 59 ש"ח

ענת סימן־טוב, אישה עדינה ובעלת דימיון מפותח, מפוטרת במפתיע מעבודתה כסורקת תמונות ישנות. בייאושה, היא נענית למודעת דרושים של וריטאס מעבדות מחקר בע״מ, אשר אינה דורשת ניסיון קודם או כישורים מיוחדים. היא מגלה כי החברה המסתורית לקחה על עצמה את משימת הפצת האמת בעולם, באמצעות אלגוריתם מורכב וסוכנים שמאתרים את היעד במרחב הציבורי ומוסרים לו דברי אמת מטלטלים. כשהיא מבוצעת היטב, כל שליחות כזאת אמורה להסיט את חייו של היעד לעבר נתיב טוב יותר, תמורת עמלה משמעותית. 
ברקע הרומן, ישראל רגע לפני אוקטובר 2023. משהו רוחש מתחת לפני השטח, וסוכנוֹת האמת החרוצות מנסות לחלץ כמה שיותר בני אדם מפקעת האשליות, ההסתרה והמרמה. מחול הקיפודים מעלה על נס את הנשים והגברים החולמניים, מעוטי הבטחון העצמי, השרויים תמיד בספק, בעולם שבו גם דימיונות וגם שקרים הם בעצם סיפורים שנוצרים כדי להתמודד עם מציאות לא מובנת.
רומן הביכורים של שחר קמיניץ, משאבי אנוש (2023) נכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר לספר ביכורים לשנת 2023, וזכה בפרס משרד התרבות ליצירה ספרותית לשנת 2024. הרומן זכה לשבחי הביקורת ולהתעניינות רבה בקרב הקוראים.

לדף הספר

פרידה | מתן יאיר | פרדס הוצאה לאור | 2025 | 175 עמ' | 88 ש"ח

הוא הבטיח להוצאת הספרים שיכתוב את כל ההיסטוריה המינית שלו. הוא תכנן וכתב לעצמו מילות קוד ושמות שרק הוא ידע לפענח. הוא כתב על הבגידות של אשתו. על הפרשה מהעבר במלון, שלא הניחה לו וחזרה והופיעה בחייו. הוא כתב על ההתאהבות בבמאית שעשתה סרט תיעודי על אמו. על כל הסימנים שהראו שלאשתו יש אהבה חדשה. הוא כתב על כל הרגעים בחייו שבהם הסקס והאהבה התערבבו, הגבולות היטשטשו. הוא כתב על עצמו, על אמו, על אביו, אחותו, אשתו ובנותיו ועל כל המפגשים המיניים בחייו שנחרתו בו.
זוהי יצירתו השלישית בפרוזה של הסופר, המורה ובמאי הקולנוע מתן יאיר (יליד 1977). ספר הביכורים שלו, חדר משלו, זיכה אותו במלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית. ספרו השני, פחות קוצים, נמנה עם הרשימה הארוכה לפרס ספיר. סרטי הקולנוע שביים ("פיגומים", "רשום לך בת.ז שאני אבא שלך", "בגרות", "חדר משלו") זכו לשבחים והוקרנו ברחבי העולם.

לדף הספר

ערב בראי | אבנר אפרת | אפרסמון ספרים | 2026 | 126 עמ' | 71.2 ש"ח

ערב בראי כשמו כן הוא: דמדומים המשתקפים חליפות בפניהם של אב ובנו אחרי מותה של הרעיה והאם. השיחות בצל האבל מועטות. פערי השנים והוויות החיים מועצמים בשקט ובריק. מכאן נמתח שתי וערב של חוטי מחשבה על העיר והבית, הילדות וההורות, היתמות והמוות.
זוהי סערה שבצדה התבהרות. "כבדות הלב ובהירות המחשבה שנוחתת עליך כמו כסת" חושב האב. "כמו מאליהם מותרים אט־אט חוטי הפקעת' חושב הבן. 'את העיר עצמה אני רואה. את היופי העיקש השורה בה ועליה."
את תנועותיהם ומחשבותיהם של גיבורי ערב בראי תוחמת מעין ירושלים-של-פעם: קטנה, אינטימית, כזו הנמתחת בזיכרונם ודמיונם בתווך שבין ימי המנדט לראשית שנות השבעים, בין העיר העתיקה לשכונות הלווין החדשות. כאן, בירושלים-של-מעלה החילונית הזו, נפרשים בשפה פיוטית אך נטולת מליצות כאבם, כוחם ויופיים של הפרידה, האבל והחיים.
אבנר עפרת, יליד 1986, גדל והתחנך בירושלים. היסטוריון ומסאי בעברית, אנגלית וגרמנית. ערב בראי הוא ספרו הראשון בפרוזה.

לדף הספר

השתיקה של אמא | מיכל גוברין | עם עובד | 2026 | 548 עמ' | 52 ש"ח

בלב הלילה קורעת צעקה את השתיקה בבית. לא ברור מניין: אולי מהשכנים? אולי מהבניין ממול? בשום פנים לא ייתכן שבקעה מגרונה של אימא, הרי היא חזקה כל כך. הבת ממאנת לשמוע: את הצעקה ואת מה שחולל אותה ונצרב בנפש.
שנים עוברות, עשורים, והבת מפחדת לבקע את הגלד. מכתב של אימהּ שנשמט מסֵפר שנים אחרי מותה, כופה עליה להתוודע למה שהסתירה האם כל השנים בשתיקתה – אישה יוצאת דופן, שגם בתוך הזוועות הגדולות ביותר נאבקה על אנושיותה, גוננה על בנה הקטן עד שנרצח בתיאטרליות ברוטלית ועודדה את חברותיה במחנות המוות. לאחר השחרור פיקדה על הברחתם של הפליטים לארץ, ועם בואה הנה הסירה את המספר שקועקע בידה.
מה בכל זאת נצרב ולא נמחה מן הזיכרון? ומה משקלו בהווה? מיכל גוברין, סופרת, משוררת, מסאית ובמאית תיאטרון משתמשת בכל כישוריה ביצירת ספר רב־קולי: ממואר, רומן היסטורי, ספר ילדים, מקהלת קולות – הכול כדי לחשוף כמה עמוק נצרב הרוע, וכמה עמוקים גלגוליו.
מה שהיה יכול להיות ספר שואה שכבר נכתבו כמותו, מתגלה כספר מסע סוער, חיצוני ופנימי, שובר מוסכמות ספרותיות וצובר תנופה ועומק מפרק לפרק.

גוברין, עטורה פרסים בארץ ובעולם, נבחרה בצרפת ב־2010 לאחת משלושים הסופרים שהותירו חותם על ספרות העולם וצורפה למסדר האומנויות והספרויות.

לדף הספר