close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • החיבור לטכנולוגיה – למי אכפת מגיל?

    יורם אורעד | מחשבות | התפרסם ב - 16.09.17

    פורסם לראשונה בבלוג “קסם הטכנולוגיה”, ב-7.8.2017

     

    ילידים דיגיטליים לעומת מהגרים דיגיטליים


    האם צעירים מסוגלים להתחבר טוב יותר לטכנולוגיות החדשות, בפרט לטכנולוגיות הדיגיטליות או שמדובר בעצם במיתוס חסר בסיס? בשנת 2001 חילק מארק פרנסקי (Marc Prensky) את העולם לשתי קבוצות שהוא קרא להן קבוצת הילידים הדיגיטליים (Digital natives) וקבוצת המהגרים הדיגיטליים (Digital immigrants). על פי פרנסקי, הילידים הדיגיטליים הם אלה שנולדו משנת 1980 ואילך. הם לומדים את השימוש באמצעים הטכנולוגיים כפי שלומדים שפת אם ואילו המהגרים הדיגיטליים לומדים אותה כפי שלומדים שפה חדשה. הילידים הדיגיטליים נולדו אל תוך סביבה רוויה בטכנולוגיות חדשניות, חשופים אליהן יותר ולכן שולטים בהן בקלות, יחסית למהגרים הדיגיטליים. הם גם רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים ומסתגלים אליהם בקלות. לעומתם, המהגרים הדיגיטליים חוששים משינויים ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגליהם הישנים וגם שופטים אותה באופן שלילי בעוד הילידים הדיגיטליים רואים בתקשורת דיגיטלית אמצעי מספק לחיי חברה ראויים ומספקים.

     

    מונחים מטעים ומזיקים

     

    במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת נייצ’ר מוצגת התרסה על התפיסה של ילידים דיגיטליים מול מהגרים דיגיטליים. על פי המאמר רבים מאלה המוגדרים כשייכים לדור הילידים הדיגיטליים משתמשים בטכנולוגיה באותה דרך שמשתמשים בה המהגרים הדיגיטליים: ספיגת מידע באופן פסיבי. בנוסף, הילידים הדיגיטליים אמורים להיות בעלי יכולת של ריבוי משימות (multitasking) אך העדויות לכך הן חלשות מאד.

    האם באמת ה”ילידים הדיגיטליים” מסוגלים להתחבר לטכנולוגיה יותר מאשר ה”מהגרים הדיגיטליים”?

    אנחנו נוטים להיות מוקסמים מהזריזות בה צעירים קולטים את המדיה הדיגיטלית וכלים טכנולוגיים אחרים ומהמהירות בה הם משתמשים בהם אך האם הם משתמשים בהם טוב יותר מאשר מבוגרים? לא בהכרח. מבוגרים אמנם מגיעים מעולם שבו הכלים הדיגיטליים והטכנולוגיים החדשניים האחרים טרם נולדו ולכן טבעי שלוקח להם זמן רב יותר ללמוד אותם, מאשר לילידים הדיגיטליים שכבר נולדו אליהם. עם זאת, הם מגיעים עם ניסיון חיים עשיר יותר, בשלות גדולה יותר ופרספקטיבה רחבה יותר ולכן ייתכן מאד שהטכנולוגיה, לאחר אימוצה בידיהם, היא פוריה יותר ויעילה יותר ולכן ייטיבו להשתמש בה. המונחים “ילידים דיגיטליים” לעומת “מהגרים דיגיטליים” הם, אם כן, מטעים ולא הוגנים.

    השימוש בהם מטעה ומזיק מסיבה חשובה עוד יותר. אנחנו חיים בתקופה בה השינויים כה מהירים, עד שכולנו, צעירים ומבוגרים כאחד, נולדים כילידים לעידן טכנולוגי מסוים, אך הופכים די מהר להיות בעל כורחנו מהגרים בעידן טכנולוגי אחר. לדוגמה, הצעירים שנולדו לתוך עידן הטלוויזיה (בישראל זה היה בשנות השישים של המאה העשרים) כבר היו מהגרים כאשר הגיעה מהפכת האינטרנט. אלה שנולדו בעידן האינטרנט הפכו למהגרים כשהגיעה הרשת השיתופית ווב 2 בעשור הקודם, ודור ה-ווב 2 יהפוך בקרוב למהגר בעידן רשת ה- ווב 3, המתפתחת כיום.

    בניסוח והטבעת מונחים כמו ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים בחברה יש סכנה עצומה ליצירת דימוי שלילי וסטיגמה שלילית כלפי מבוגרים בנוגע ליכולתם לאמץ טכנולוגיות חדשות. הדימוי הוא קודם כל של מבוגרים כלפי עצמם משום שחלקם מחשיבים את עצמם מלכתחילה כשייכים לדור המדבר המתקשה לקלוט טכנולוגיות חדשות. הדבר גורם לרבים מהם להימנע מלהשתמש בהן או למעט לעשות זאת. ומן הצד השני, הדעה הרווחת הכללית לגבי יכולתם של מבוגרים להתחבר לטכנולוגיות אלה עלולה ליצור סטיגמה שלילית לגבי יכולת התחברותם אליהן. הסטיגמה הזאת עלולה גם לחזק את תחושתם האישית של המבוגרים בנוגע ליכולתם לעשות זאת. מחקרים של השנים האחרונות מראים דווקא שהמוח אינו מאבד את יכולת למידתו עם הגיל. משמעות הדבר היא שגם מבוגרים בכל גיל יכולים ללמוד, ובמקרה הזה ללמוד טכנולוגיות חדשות וליישמן, מה עוד שהן הופכות יותר אינטואיטיביות, יותר שקופות ויותר קלות לקליטה ובניגוד למה שהיה קיים בעבר – הלימוד מתבצע תוך כדי כדי הפעלתן ולא לפני הפעלתן, כפי שהיה בעבר. ניתן לראות שאנשים המקדמים את החברה בתחומים טכנולוגיים ומדעיים שונים אינם בהכרח הצעירים ביותר, בוודאי שלא הילידים הדיגיטליים. בדרך כלל הם בני יותר מארבעים. קחו למשל את העתידנים והממציאים רבי התהילה ריי קורצווייל ואלון מאסק, או את דב מורן ואמנון שעשוע הישראליים. כולם התחברו לטכנולוגיה באופן כה נפלא עד שהמציאו המצאות טכנולוגיות פורצות דרך. ואיש מהם אינו יליד דיגיטלי.

     

    בעיות של דימוי וסטיגמה ואיך אפשר להתמודד אתן

     

    אחד החסמים המקשים על חיבור לטכנולוגיות חדשניות הוא המחסום הרגשי. חלק מאנשי דור המהגרים חוששים מהחידוש ומהאפשרות להתחבר אליו, משום שהיו רגילים לדפוסי פעולה אחרים ואופני פעולה מוכרים להם. חלקם פוחדים מעצם ההתמודדות עם החידוש, מהחשש לשגות ומהגיחוך שהם יעוררו כאשר ישגו. החינוך שלהם היה היררכי ורחוק מלהיות תואם את הלמידה של היום שחלק גדול ממנה מתבצעת באמצעות קפיצה אל תוך החידושים והתמודדות עמם.

    מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הדימוי השלילי הנדבק למבוגרים ועם הסטיגמה השלילית כלפיהם, ולאפשר להם להשתלב טוב יותר בטכנולוגיות החדשניות?

    ראשית, מומלץ מאד לא להשתמש במונחים “ילידים דיגיטליים” ו”מהגרים דיגיטליים” שהם מטעים ומזיקים ובכלל להיזהר בניסוח והטמעת מונחים שיש בהם כדי להטיל סטיגמה על קבוצת גיל.

    שנית, כדאי לחנך לשינוי. החינוך הזה צריך להיות מיועד לא רק לתלמידים צעירים במערכת החינוך אלא גם למבוגרים. שינוי טכנולוגי עלול לגרום להתנגדות חזקה וגם לאוהבי השינוי יש רף עליון ליכולת הסתגלותם לשינויים. לכן צריך לחנך להתמודדות עם פחדים משינוי ועם תחושות נפשיות הנגרמות בעטיו. דבר זה עשוי להפחית את ההתנגדות לשינוי טכנולוגי, במיוחד כשהוא מהיר, ובאופן כזה לשפר את הדימוי העצמי של המבוגרים ולעודדם לאמץ טוב יותר את הטכנולוגיה. יש גם צורך לחנך להסתגלות לממשקים החדשים ולפלטפורמות החדשות, העוברים שינוי מתמיד, להבנת משמעות השינוי והשלכותיו ולהבנה כיצד לנהוג בהם ביעילות. הכוונה איננה שצריך ללמד את הממשקים החדשים ואת הפלטפורמות החדשות, משום שהם משתנים לעתים תכופות, אלא לפתח גמישות, פתיחות וחשיבה הנוגעים להשתנות המתמדת הזו וכן את הבנת משמעותה.

     

    ***

    בסביבתי, המקצועית והאישית כאחד, אני מוקף באנשים רבים שאינם  “ילידים דיגיטליים” אך מתחברים לטכנולוגיות חדשניות באופן מרשים, וגם מעניקים תמיכה לאחרים בסביבתם בטכנולוגיות אלה.

     

    הסטיגמה הגילאית השלילית והדימוי הגילאי השלילית הנוגעים לטכנולוגיות חדשניות, מהווים סכנה אמיתית. הם עלולים להקשות על השתלבות המבוגרים בתוך העולם החדשני, המרתק ומלא השינויים שאנו חיים בו. בכך, הם מקשים על השתלבותם ומעכבים את תרומתם לחברה, תרומה שעשויה להיות לא פחותה מאלה של הצעירים ואולי אף יותר.

    אין גיל לחיבור לטכנולוגיות חדשניות.

    יורם אורעד

    יורם אורעד כותב מאמרים בתחומים מגוונים, ביניהם, חינוך, מדע, טכנולוגיה ועתידנות, וכן סיפורים, בפרט סיפורי מדע בדיוני. פרסם את יצירותיו בבמות שונות, ובין הספרים שפרסם: "בכלוב הזמן", אוסף סיפורי מדע בדיוני ו"מסע אל העולם האחר" - רומן מדע בדיוני לילדים. כתב ופרסם גם ספרי לימוד לילדים ולנוער בתחום הפיזיקה. עובד בפיתוח תוכניות לימוד במדעים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    “הייתי רוצה לשכוח את היום המר והנמהר”

    הרצל חקק
    שירתו של משה ליבה – קול נכאב בשם הנספים, ושם הספר...

    ג’נט ג’קסון עושה היסטוריה

    פבל אלכסנדרוביץ‘ מובשוביץ‘
    על אף הרגע ההיסטורי, הזוכים הגדולים בפרס הדמוקרטי ביותר הם… עדיין...

    בעצב תלדי שירים

    הרצל חקק
    יְמֵי חֶשְׁוָן* קָרִים, אֵלֶּה הַיָּמִים. הִיא שָׁבָה לַחוֹלְמִים, לְבָנֶיהָ. אֵם קְדוּמָה....
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית