סיפורה של שואבת המים

 נִפְלְאָה דְּמוּת נַעֲרָה בָּאֲוִיר

מַשָּׁק לְלֹא מַעֲצוֹר, שִׁיר הֶחֱוִיר

אוֹר. כְּנַף חֲלוֹמָהּ. שַׁחֲרִית תַּמָּה.

חֹפֶשׁ שֶׁל הַשְׁכָּמָה.

אֵם כָּל חַי.

אֱנוֹשׁוּת הִשְׁחִיתָה חַיִּים, הִסְתִּירָה

סוֹדָם בְּמַרְתֵּפִים, אֵין צֹהַר עוֹד

לַחֲלוֹמוֹת הַיָּפִים. כֹּה רָצוּ, הִתְאַוּוּ

לְהִתְהַוּוּת. כָּלוּ מֵחַיֵּיהֶם פְּנִינֵי עוֹלָם

אָבוּד. בִּלְחִיצַת צַג וְכַפְתּוֹר נוֹתְרוּ

אוֹבְדֵי מוֹרֶשֶׁת מְפֹאֶרֶת.

וּכְמוֹ בַּת חֲלוֹם תָּשׁוּב שׁוֹאֶבֶת

הַמַּיִם. כִּדמוּת מִבְּרֵאשִׁית. לוֹחֶשֶׁת

חֲרִישִׁית.לְהוֹשִׁיעָם תִּשְׁאַב. בַּלָּאט

תָּרִים מִכְסֶה נִכְאָב, וְאֵיזוֹ צְעָקָה.

רַק לֹא לִשְׁבֹּר. הִיא לֹא רוֹצָה

מִסְגֶּרֶת. רַק דְּרוֹר, אֶת פְּנִימִיּוּתָהּ

שֶׁנֶּעֶלְמָה. תְּהוֹמוֹתֶיהָ, עַצְמָה.

בַּמַחְבֶּרֶת שׁוּרוֹת נוֹטְפוֹת נֵר

רוֹגֵשׁ. יֶלֶד חִוֵּר.

מֵסִיר מֵעָלָיו חֶבֶל רוֹחֵשׁ.

בְּפִיו רִצְפַּת אֵשׁ.

הָשִׁיבוּ לִי אוֹתָהּ חִידָה

מִסְתּוֹרִית. תַּכְלִית חַיַּי,

אֶת הַשִּׁלְיָה הַמְּקוֹרִית. נוֹשֶׁקֶת

לְבִכְיו הֶמְיָה: שְׁתֵה.

חַיֶּיךָ אַשְׁקֶה, כַּיָּם.

אַיֶּכָּה, בֶּן אָדָם. צֵא מִשָּׁם.

שׁוּב לַמִּלִּים הָאֱלֹהִיּוֹת.

לְחַיֶּיךָ, לְמַעַן חֵרוּתְךָ

אַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת.

סיפור המנגנת בגשם

הָעַלְמָה שֶׁהָיְתָה, אוּלַי נֶעֶלְמָה,

אוּלַי חִפְּשָׂה לַחַן שֶׁיִּמְצָא

חֲלוֹמָהּ.

מֵעֵבֶר לָאַסְפַלְט וְלַשְּׁבָבִים, אֶל בֵּיתָהּ

בָּאתִי, לַמַּפּוּחִית בָּעֲלָטָה. לְבַקֵּשׁ

צֹפֶן נְגִינָתָהּ.

הַמִּגְדָּל מֵרָחוֹק קָפָא, אֶל רוּחָהּ

נָטָה. נִפְעָם. לְרֶגַע לֹא נָשַׁם.

הֵיכָן חַיֶּיהָ שֶׁיָּדְעוּ לִפְרֹשׂ כָּנָף.

לְנַשֵּׁק עָנָף.

הָעַלְמָה בַּגַּן, נִשְׁבְּתָה, בַּגֶּשֶׁם

אִבְּדָה דַּרְכָּהּ, בְּאוֹתוֹ

מִגְדָּל וַעֲרָפֶל, סָגְרוּ עַל

חֵרוּתָהּ, שָׂפָה

חֲדָשָׁה, מָסָךְ תּוֹעֶה, מָנוֹף נוֹפֵל.

יָד מְטַלְטֶלֶת עוֹלָם בְּרוּחוֹת

עַזּוֹת, כָּל אֲשֶׁר

יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הַאִם תְּנַצַּח

חַיִּים שֶׁזָּמְמוּ מָרוֹם.

אָמַרְתִּי לְחַיֶּיהָ, רְאִי.

הַדַּפִּים אֵינָם קוֹרְאִים חֲלוֹם.

אֵין עוֹד שִׁיר. אֵין חִידָה.

אֵין חֹפֶשׁ לִנְשֹׁם. הָאֹפֶק הֶחֱוִיר.

וַיְּהִי אוֹר. וְאֵין אֲוִיר. מַה סוֹדָהּ.

הָעַלְמָה שָׁבָה, רְטֻבָּה מִגֶּשֶׁם, אוֹחֶזֶת

בְּחַיַּי לְנַגֵּן, לֶאֱחֹז בְּחַיַּי בְּכָל הַמַּנְגִּינוֹת.

לְדַבֵּר בְְּחֵרוּת שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁהַלֵּב

מֵבִין. וְקַמְתִּי לָשִׁיר בֵּין הַשִׁטִּין.

אִילוּ יָדַעְנוּ בְּעֵין הַסְּעָרָה כַּמָּה

חֵרוּת בָּנוּ פִּרְפְּרָה. אִילוּ הִרְהַבְנוּ

עֹז עֵת הִתְרַחֵשׁ הַיֵּשׁ. הָיוּ חַיֵּינוּ

חוֹף, אֵינְסוֹף, לֹא שְׁבוּיִים. אִילוּ

חַיֵּינוּ יָדְעוּ רַעַד, הוֹמִיִּים

אֱמֶת הָיִינוּ. שִׁירִיִּים. אֱלֹהִיִּים.