עוֹד מְעַט קָט וְהָאֲדָמָה תַּצְהִיר שֶׁהִגִּיעַ הָעֵת לְהוֹלָדָה
עוֹד מְעַט קָט וְטִפּוֹת רְוּויוֹת בְּעַצְמָן, שִׁקּוּי פֶּלֶא,
יְדַגְדְּגוּ אֶת קוֹד הַהַפְעָלָה, יַצִּיתוּ אֶת הַזִּיק,
וְאֵינְסְפוֹר צִיצִים יִרְאוּ אוֹר מִבֵּין הָרְגָבִים, בְּאַחַת
וְעֵץ חָשׂוּף עָלִים, אֲמִירָיו אֶל שְׁחָקִים מְהַסְּסִים
בֵּין תְּכֵלֶת לְעָנָן, יַדְגִּישׁ נִצְנוּצֵי נִצָּנִים עַל אֲפוֹרֵי זְרוֹעוֹתָיו,
וּבְּעִקְצוּץ אֲבִיבִי בְּעִתּוֹ, יַגְדִּישׁ אֶת תִּפְאֶרֶת הַפְּרִיחָה.

הָאֲדָמָה לִי לֹא אֵם, לֹא מוֹלִידָה בְּעֶצֶב, רָחַקְתִּי
מִמַּגָּעָהּ כִּרְחֹק קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מִמַּרְאָה.
צִימַּחְתִּי כַּנְפֵי פַּרְפַּר שְׁקוּפוֹת לְהַמְרִיא אֶל מַשְׂאַת נֶפֶשׁ עָלוּמָה,
שָׁרָשַׁי נִקְטְמוּ בְּאִבָּם שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנִי,
וַאֲנִי דּוֹרֶכֶת עָלֶיהָ בְּכֹחַ הַמְּשִׁיכָה, אֲבָל לֹא נְטוּעָה בִּמְקוֹמִי,
מִתְחַנְחֶנֶת אֶל הַזִּיק הַזֶּה, מַמְתִּיקָה אֵלָיו פָּנִים,
כְּדֵי שֶׁיִּזְרֶה עַצְמוֹ בְּאֹרַח פֶּרֶא עַל עוֹרִי
שֶׁיְּלַבֶּה בִּי, כֹּחַ רָצוֹן מְזֻקָּק, שֶׁיְּלַבֶּה בִּי תְּחִיָּה,
זִקָּה לִדְבַר מָה מִחוּץ לְעַצְמִי, כִּי
רוּחִי כֹּה זְקוּקָה לְהִפָּרַע מִן הַחֹרֶף הַזֶּה.
וְגוּפִי תְּחִנָּה
גּוּפִי  
בְּרָכָה