בִּשְׁעַת הַלַּיְלָה הַמְּאֻחֶרֶת,
תְּרִיס חָדְרָה פָּתוּח
שְׁרִיקַת רוּחוֹת, תַּן מְיַלֵּל
לִבּוֹ נִשְׁמַט אֶל אַרְצָה

אָב וָאֵם אָז יְבַכּוּ
בָּדָד בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן
הָרָעָב עוֹד מְכַוֵּן
הַיְשֵׁר לְיִשְׂרָאֵל

בַּשָּׁעָה שֶׁיַּנְשׁוּפִים
בִּמְעוֹפָהּ בַּלַּיְלָה
אֲנִי נִרְדָּם עַל כַּר כְּתֵפָהּ
חוֹלֵם עַל אֶרֶץ חוֹל וְיָם

בַּגַּן בֵּין הַפָּנָסִים
צְרָצַר דְּמָמָה בּוֹקֵעַ
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כָּל כָּךְ
עַד שֶׁהַלְּבָנָה דּוֹמַעַת

אֲנִי חוֹזֵר לְבֵית הוֹרַי
הַשַּׁעַר עוֹד פָּתוּחַ
אִישׁ זָקֵן קוֹרֵא עִתּוֹן
הַשֶּׁקֶל עוֹד קָשׁוּחַ

לְךָ בְּאֶלֶף מִזְמוֹרִים אָשִׁיר
עַל אַהֲבָה וַנְּהִי
אֲנִי מַכְסִיף בְּשַׂעֲרוֹתַי
אַךְ עוֹד לָךְ חִיּוּךְ קְטַנְטֹנֶת

אֲנִי חוֹזֵר אֵלַיִךְ בַּת
אֹהַב אוֹתְךָ עַד הַיָּרֵחַ
אֲנִי חוֹזֵר אֵלַיִךְ בַּת
נוֹשֵׂא אֵלַיִךְ שַׁי, מֵאֶרֶץ הַנֵּכָר