הָאִישׁ שֶׁחָלַף הוּא לֹא הָאִישׁ שֶׁעָבַר

הָאִישׁ שֶׁחָלַף הוּא לֹא הָאִישׁ שֶׁעָבַר.

מִתּוֹךְ הַמַּדְמֵנָה הוּא שׁוֹלֶה

אֶת חִיּוּכָיו שֶׁנָּשְׁרוּ.

הַמַּיִם מִתְעַלְּמִים מִיָּדָיו. מְסָרְבִים

לְטַהֲרָם.

הָאִישׁ שֶׁעָבַר כְּבָר לֹא יַחֲלֹף.

בֵּיתוֹ הָיָה לִמְשִׁיסָה.

יְלָדָיו מִתְגּוֹלְלִים בְּאֵפֶר רֹאשׁוֹ

בְּפֶחָם חוֹרְזִים לוֹ צַוָּאוֹת וְשִׁירֵי

זִמָּה.

עַל שְׁמֵי לילו שֶׁהִלְבִּינוּ שַׁבַּתוֹ.

וְעַל כּוֹכָבָיו שֶׁהִשְׁחִירוּ.

רֵיחוֹ הַחוֹלֵף נוֹעֵץ בָּם

צַלְמָוֶת מוּזָר

מַקַּף הַחִבּוּר

בֵּין אִמִּי לְחַיֶּיהָ מְתַוֵּךְ מַקַּף

הַחִבּוּר שֶׁל מָקֵל הֲלִיכָה,

וְיֵשׁ לְהַקְפִּיד הֵיטֵב בְּכִתּוּב אִמִּי שֶׁלֹּא

יִשָּׁמֵט הַמַּקַּף הַזֶּה, שֶׁלֹּא תִּנָתֵּק

מִתַּחַת לְרַגְלֶיהָ הָאֲדָמָה כְּמִין וֶנֶצְיָה

מְצֹרַעַת יֹפִי עָבֵשׁ שֶׁנִּסְּרוּ אֶת אֲדָנֶיהָ

אוֹ כְּמוּזֵאוֹן לָעַתִּיקוֹת הָעִיר שֶׁתָּעָה

וְאִבֵּד אֶת עִירוֹ אֵי שָׂם בְּלִפְנֵי

סְפִירָתָהּ.

אֶת אִמִּי לְחַיֶּיהָ מְקַשְּׁרִים עֶשְׂרִים כַּדּוּרִים

שֶׁהַמְּטַפֶּלֶת הָהוֹדִית מִתְעַמֶּרֶת בָּהֶם, חוֹצָה,

מְרַסֶּקֶת וְכוֹתֶשֶׁת כְּדֵי לְהָקֵל עַל אִמִּי אֶת

הַבְּלִיעָה וְהָעִכּוּל. כָּךְ הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיהָ

הַטּוֹבִים שֶׁל אִמָּא שֶׁאוֹתָם חָצְתָה, וְרִסְּקָה

וְכָתְשָׁה כְּדֵי לְהַקְשׁוֹת עַל עִכּוּלָם

וּכְדֵי שֶׁלֹּא תֹאבַד

מְרֵרָתָם

וּמְאֵרָתָם