באחרונה התייתם עולם הספרות משני אנשים יקרים: הבלש האנטי גיבור ברני גונתר, שפעל בתוככי גרמניה הנאצית, ויוצרו – הסופר הבריטי פיליפ קר. הספד

ברשימת הספרים המועמדים השנה לפרס וולטר סקוט לספרות היסטורית, המחולק בגרמניה, נמצא גם ה-Prussian Blue, הרומן ה-13 בהרפתקאותיו של ברנהארד גונתר מאת פיליפ קר. אך אם ספרו של קר יזכה בפרס או לא – הוא לא יעלה על הבמה כדי לקבל אותו – קר נפטר לפני שבועיים מסרטן, בגיל 62 בלבד.

אז זהו, לא יהיה יותר ברני, אלא אם, כמו במקרה של טרילוגיית "נערה עם קעקוע דרקון", מישהו אחר ייקח על עצמו את המשימה להמשיך במורשת.

אז מיהו הברני הזה, שואלים את עצמם אלה שלא קראו את "הפושע החיוור" ו"סיגליות מרס", שני הספרים היחידים מתוך ה-13 בסדרה "ברלין נואר" של קר, שיצאו בעברית.

ברני (או ברנהארד) גונתר שירת 11 שנים כבלש במחלק הרצח ב"קריפו" (המשטרה הפלילית בברלין) וראה כל צורה של אלימות, שחיתות וסטיות לפני שהספיק לקפוץ מהספינה ב-1933, כשהנאצים עלו לשלטון, והחלו להיפטר מכל מי שאינו חבר מפלגה. עם זאת, הוא שמר על הקשרים שלו בתוך המשטרה, ואלה הועילו לו מאוד בתפקידו הבא כחוקר פרטי.

גונתר מנהל את חקירותיו על רקע הזוועות המתרחשות בגרמניה הנאצית. בסדרה "ברלין נואר" נתקל ברני לרוב בפיגורות בכירות מהממשל, כמו גבלס והיידריך, אבל לגביו לא משנה מי עומד בראש השלטון – לדידו פשע הוא פשע הוא פשע. ואם את הפשע ביצע פקיד או קצין בכיר בממשל הנאצי – ברני ייאבק בכל כוחו כדי להביאו לדין. לברני יש קוד מוסרי משלו, והוא מנסה לפעול לפיו, עד כמה שהדבר מתאפשר במדינה שדעתה נטרפה עליה.

ברני מתייחס באותה מידה אל כולם – הנאצים, הרוסים, הבריטים והצרפתים, כי הוא יודע שהשחור התנחל בנשמותיהם של כולם.

וזה לא שברני גבוה, מסוקס ותכול עיניים, כפי שמכתיבים חוקי הגזע הארי והתדמית האוניברסאלית של בלש. להיפך, הוא שותה יותר מדי, מעשן בשרשרת, ויש לו קצת עודף משקל, חוש הומור סרקסטי מחוספס ותחושה של מה טוב ומה רע מחוספסת עוד יותר. הוא שירת כסמל במלחמת העולם הראשונה, כמו היטלר, וכמוהו גם זכה בצלב הברזל מהדרגה השנייה, וכפי שהוא אומר, "רוב צלבי הברזל מהדרגה הראשונה חולקו לאלה הקבורים בבתי העלמין." פיליפ קר איפיין אותו באתר האישי שלו כ"איש אמיץ, כי כשאין מה לאבד, הערך של הכבוד עולה."

מאז שברני התאלמן ב-1918, הוא ניסה לקיים כמה מערכות יחסים עם נשים, אך נכשל בכך בכל פעם. מצד שני, קשה לפתח מערכת יחסים במדינה שבה אנשים כל הזמן נעלמים. מאידך, זה טוב לעסקים, בגלל שחלק גדול מהמקרים שהוא חוקר קשור לאנשים שנעלמו. ונרצחו, כמובן.

שבעה מהספרים בסדרה מתרחשים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה, אך גם אחריה ברני לא נח על זרי הדפנה. בתקופת המלחמה הקרה, הוא לא נשאר מובטל ושוקע בהרפתקאות מטורפות, שבהן אין שום ערך לחיי אדם.

עולם ניהיליסטי

פיליפ קר, יוצרו של ברני גונתר, נולד ב-1956 במשפחה בפטיסטית באדינבורו. הוא למד משפטים, אך לאחר סיום לימודיו החל לעבוד כקופירייטר במשרד פרסום.

ב-1989 יצא לאור ספרו הראשון של קר, "סיגליות מרס", שבו מופיעה דמותו של ברני גונתר, שוטר לשעבר, שחשב כי כבר ראה הכול ברחובות ברלין של שנות ה-30. אך אז הוא הופך לחוקר פרטי ונשכר על ידי תעשיין עשיר לאתר את הרוצח של בתו וחתנו, שמצאו את מותם במהלך פריצה ושוד של ענק יהלומים מכספת ביתית. ככל שהחקירה צוברת תאוצה, מתעצמת ההתנגשות שלו עם תת-התרבות הנאצית על שלל זוועותיה, וגונתר עומד קשוח ואחוז קבס מול תהליך ההידרדרות של עירו האהובה ושל האומה כולה. הספר, ובהמשך הסדרה כולה, מתמקדים באווירה ובגיבור ציני מפוכח ובודד בעולם ניהיליסטי אפל, שחור-לבן.

"סיגליות מרס" יצא בשנת 1989, והצלחתו הבינלאומית המיידית סייעה לקר לעזוב את עסקי הפרסום ולהקדיש את עצמו לספרות בלבד. את הרפתקאותיו של גונתר השלים לטרילוגיה הברלינאית עם "הפושע החיוור" ו"רקוויאם לגרמניה", אך ההצלחה גרמה לו לכתוב ספרים נוספים עם ברני גונתר כגיבור הראשי. פרט לסדרת "ברלין נואר", כתב קר עוד שבעה ספרים, וביניהם אפילו סדרת הרפתקאות לבני נוער, "ילדי המנורה", שגם היא יצאה בתרגום עברי.

לזהות פושע

אהבתי את ברלין עוד לפני נפילת החומה, ואהבתי אותה גם אחרי," סיפר קר בראיון לאתר "וושינגטון אינדיפנדט" לפני שנתיים. "היא אולי העיר ה'אטמוספרית' ביותר בעולם. בגלל שגם אני ניחן במידה רבה בהומור שחור, היא תמיד הייתה מקום בו הרגשתי מאוד בנוח."

במסגרת התחקירים לסידרה, ביקר קר לא פעם במחנות הריכוז וההשמדה. "עמדתי שם דקות ארוכות, מנסה לדמיין את עצמי בסיטואציות בהן היו נתונים האסירים. שקעתי בדיכאון עמוק בביקורים האלה, אבל הם היו חיוניים מכיוון שבמקרים כאלה עליך לנהוג בזהירות עם הזיכרונות של האנשים שהיו ונהרגו שם."

ובאשר לבניית דמויות של הקצינים הנאצים: "אני מאמין כי הדרך היחידה לכתוב עליהם היא להתייחס אליהם קודם כל כאל גברים ונשים, למצוא את האנושיות שבהם, מכיוון שהדרך היחידה להבין אותם ולהיכנס אל תוך עורם כדי לבנות דמויות שלמות היא להבין שמצד אחד הם היו אנשים רגילים, וכל השאר היה תהליך הדרגתי." או כפי שברני עצמו אומר: "קל מאוד לזהות פושע: הוא נראה בדיוק כמוני וכמוך."

ועכשיו הן אוהביו של קר והן מעריציו של ברני נשארו מיותמים. לפחות עד השנה הבאה, אז ייצא הספר ה-14 בסדרה, "מטרופוליס", שקר הספיק להשלים ממש לפני מותו.

אלמנתו של קר, ג'יין טין, סופרת בעצמה, כתבה בטוויטר לאחר מותו: "נוח על משכבך לשלום, פיליפ קר האהוב, יוצרו של ברני גונתר הנפלא, סופר גאון ואב ובעל אהוב."