מֵאֵיפֹה בָּאתִי? מֵהַיְּעָרוֹת הַיְּרֻקִּים

בַּקַּיִץ, שָׁם בַּסְּבַךְ רָאִיתִי צְבִי יְפֵה-קַרְנַיִם

שֶׁהוּאַר בְּגַּחְלִילִיּוֹת וְהוּא –

הוּא לֹא רָאָה אוֹתִי. כִּמְעַט

וְלֹא שָׁלַחְתִּי יָד. שָׁלַחְתִּי.

חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה עַל טֶבַע אוֹ עַל אַהֲבָה?

אֲגַלֶּה לָךְ סוֹד: בַּלַּיְלָה, אוֹתוֹ הַצְּבִי פּוֹשֵׁט

אֶת  חֲלִיפַת קַרְנָיו, קוֹשֵׁר עֲנִיבָה

וְהוֹלֵךְ לִשְׁתּוֹת בְּמִסְעֶדֶת הַבְּשָׂרִים

שֶׁבַּכְּנִיסָה לַשְּׁמוּרָה. גַּם הוּא

בּוֹדֵד. אַתְּ בָּאָה?