בְּ רִ י אָ ה
(נכתב באחד מרצף ימים גשומים, חורף תשע"ז, שינויים ותוספות – בשחר יום שמש)
חַשְׁרַה אֲפֹרָה חָלְפָה
עֲנָנִים צְחֹרִים
עוֹטִים רְקִיעִים.
מַיִם טְהוֹרִים
מֵעָלַי –
שׁוֹטְפִים
מְלוֹא קוֹמָתִי – –
נוֹעֶצֶת לֹא נוֹעֶצֶת
מַשְׁפִּילָה קוֹמָתִי – –
מְחַשֶּׁבֶת צְעָדַי
בַּמַּיִם –
מִתַּחְתַּי –
בַּקַּרְקַע –
בַּל אֶסָּחֵף לְדֶרֶךְ זָרָה.
בַּל אֶטְבַּע.
הֲיַפְרִידוּ
מַיִם אַחֲרוֹנִים*
אֲדָמָה טְהוֹרָה
מִשָּׁמַיִם ?
לְבִרְכַּת זֹהַר-אוֹר-שַׁחַר-יוֹם
פָּסַק הַמָּטָר.
מֵאֹפֶק נוֹשֵׂאת יוֹנָה
עָלֶה שֶׁל זַיִת.
זוֹקֶפֶת קוֹמָתִי – –
בִּשְׁבִיל בְּרִיאָה חֲדָשָׁה…
*(נטילת ידיים בתום הסעודה – פעולת טיהור סמלית)
תגובות