אורח לילי
ּבְּאָפֵלַת הַלַּיִל
וַאֲנִי עַל מִשְׁכָּבִי –
מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ
מַשַּׁב רוּחַ אֲבִיבִי –
בִּכְנָפָיו חֲלוֹם מֵבִיא.
שְׁרוּיָה בַּחֲלוֹמִי אֲנִי דּוֹאָה
בַּמֶּרְחָב הָאֲוִירִי,
וּפִתְאוֹם אֲנִי שׁוֹמַעַת
קוֹלוֹת שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹדִי.
'אוֹתוֹת מִן הֶחָלָל', שִׁעַרְתִּי לְעַצְמִי.
וְכָךְ הִתְעוֹרַרְתִּי לִרְאוֹת
אֵת עֲטַלֵּף הַפֵּרוֹת,
שֶׁסּוֹמֵא הִתְעוֹפֵף בַּחֶדֶר
נִתְקַל שׁוּב וָשׁוּב בַּקִּירוֹת.
תגובות