בְּיוֹשְׁבִי בְּדוּמִיַּת עַצְמִי
 בַּחֲלָלָהּ, רֶגַע אַחֲרֵי רֶגַע
 לֹא יָדַעְתִּי רֹגַע.
 
 אַתְּ זוֹכֶרֶת שֶׁמּוּסִיקָה קִיּוּמִית
 לֹא הִשְׁפִּיעָה עָלַיִךְ כְּלָל?
 עַכְשָׁו הִיא כֵּן. הָעֶצֶב שֶׁלָּהּ צוֹנֵחַ וּבוֹלֵעַ
 כְּמוֹ מַתָּנָה אֲדֻמָּה. אֵינֶנִּי מוּגֶנֶת.
  
 עוֹד מְעַט הוּא יוּסַט כְּמוֹ וִילוֹן 
 מֵעַל יָמַי הַמְּאוֹד פְּרָטִיִּים.
 תְּנִי לוֹ. הוּא שָׁלִיחַ שֶׁל מַשֶּׁהוּ. זֶה
 בְּסֵדֶר, אָמְרוּ לִי. רַק אַל תַּגִּידִי כְּלוּם.
 רַק תַּרְגִּישִׁי וְתַגִּידִי כְּלוּם. אֲנִי לוֹמֶדֶת
 לָמוּת כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לִי.
 נָעָה בַּמֶּרְחָב. אֵין מִי שֶׁצּוֹעֵק אוֹ לוֹחֵשׁ
 מִי לַאֲדוֹנַי אֵלַי, מִי לַאֲדוֹנַי אֵלַי וְאֵין לִי
 לְאָן לָלֶכֶת.
  
 שששש... אַל תַּגִּידִי כְּלוּם. אֲנִי עוֹשָׂה
 אֶת עַצְמִי חֲדָשָׁה מִפִּסּוֹת שֶׁקֶט 
 וְתוֹפֶרֶת אוֹתָן יַחַד בְּחוּטֵי צַעַר.