אתה נחרט בי / קצוות
אתה נחרט בי
מֵעַל הַקַּעֲקוּעִים הָרַבִּים שֶׁכִּסּוּ אֶת גּוּפִי,
אַתָּה מִתְפַּשֵּׁט עַל עוֹרִי, שַׁרְווּל וְעוֹד שַׁרְווּל
כְּמִתְנַקֶּשֶׁת יָאקוּזָה הַמְּעֻטֶּרֶת
בִּתְשׁוּקַת חַיִּים תַּחַת תְּשׁוּקָה
עַד מִקְלַעַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי
אַתָּה נֶחְרָט בִּי, אֲהוּבִי.
קצוות
חוּטֵי הָאוֹר הַשּׁוֹקֵעַ
שֶׁאֲנִי נֶאֱחֶזֶת בָּהֶם
פְּרוּמִים
מֵעֶצֶם הֱיוֹתָם שֶׁלִּי –
מְשׁוֹרֶרֶת הַנֶּאֱבֶקֶת לְחַלֵּץ רַעְיוֹן,
לֶהָבָה שֶׁתְּחַמֵּם, שֶׁתְּאַחֵד קְצָווֹת.
*מתוך קובץ שירה שישי, בכתובים. ניקדה – יעל ניר.
**איור ראשי:שרון וובר-צביק.
תגובות