רוּחַ עֶרֶב מְלַטֶּפֶת בְּרֹךְ פָּנָיו,

מְפַתָּה אוֹתוֹ בִּקְסָמֶיהָ

לְהֵאָחֵז בִּבְדָל יָמָיו.

סְמוּק פָּנִים אַט-אַט

בְּהֶפְקֵרוּת עֲדִינָה

הוּא צוֹנֵחַ לַקַּרְקַע

כִּמְהַלֵּךְ עַל בְּהוֹנוֹתָיו

לְבַל תּוּפְרָע מְנוּחַת שְׁכֵנָיו.

מְכַסָּה אוֹתוֹ בִּכְנָפֶיהָ

הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה.

חוֹפֶנֶת אוֹתוֹ אֶל קִרְבָּהּ

עַד יִתְמָזֵג בָּהּ.