תקווה

גַּם אִם
תִּסְגֹּר עָלַי הָעֲלָטָה
וְקַדְרוּת תִּשְׂרֹר בְּחַדְרֵי לִבִּי,
יַבְלִיחוּ נְגוֹהוֹת
וְזַהֲרוּרִים שֶׁהָיוּ בִּי לְמִשְׁמֶרֶת
וְיְחַבְּקוּנִי.
בָּאֲפֵלָה כְּבָר הָיִיתִי.

היער שאני

הַיַּעַר שֶׁאֲנִי מִזְּמַן אֵינוֹ פָּחַד
שְׁבִילָיו מוּאָרִים.
שְׁחוֹר צְלָלָיו מִתְפּוֹגֵג
דְּעִי, גֶּשֶׁם מַרְטִיב גַּם חַיּוֹת טוֹרְפוֹת.
זִכְרִי, שֶׁמֶשׁ מֵחֹפֶשׁ מַפְרִיחָה הַבְטָחוֹת
טֶבַע בְּרֵאשִׁיתִי
מְסַפֵּר סִפּוּר
יֵשׁ כִּפָּה וְהִיא אֲדֻמָּה
שְׁבִילֶיהָ טוֹבִים.

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.