הַשֶּׁמֶש רוֹבֶצֶת מְנֻמְנֶמֶת, רֹאשָׁהּ מוּנָח עַל כָּרִית-נוֹצוֹת שָׁמַיִם
הַשָּׁמַיִם שְׂרוּעִים עַל אֲלוּנְקַת כַּדּוּר הָאָרֶץ,
כַּדּוּר הָאָרֶץ זוֹעֵף מֵעֵת לְעֵת וְנָע בְּאִי נוֹחוּת בְּכוּרְסָתוֹ שֶׁבַּגָּלַקְסִיָּה
כְּמוֹ אֵין לוֹ כְּבָר עַל מִי לְהִשָּׁעֵן,
הַיָּם טוֹבֵעַ בִּמְצוּלוֹת עַצְמוֹ בְּהִתְאַבְּדוּיוֹת וִירְטוּאוֹזִיּוֹת
מִסְכֵּן, גַּם לוֹ כְּבָר אֵין מַצִּיל –
וַאֲנִי
נְקוּדָה קְטָנָה בַּמֶּרְחָב הַקוֹסְמִי
בְּסַךְ הַכֹּל שׁוֹלֵחַ תִּשְׁדּוֹרוֹת בִּדְמוּת שִׁירִים
שֶׁמִּישֶׁהוּ גָּדוֹל כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, הַשָּׁמַיִם, כַּדּוּר הָאָרֶץ וְהַיָּם
יִפְתַח לִבּוֹ אֵלַי-אֵלֶינוּ,
יַקְשִׁיב לְקוֹלִי-קוֹלֵנוּ,
קוֹל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים שֶרֹב שְׁלָלָם בְּעוֹלָמָם הוּא
מְצוּקוֹת עֵצֶב וּבְדִידוּת,
וְכַפֶּרַח –
מְשַׁוְּעִים לָאוֹר