הָעֲרָבָה שָׁתְקָה כַּצִּפֳּרִים שֶׁחָגוּ מֵעָלֶיהָ,

כְּבֵדוֹת וְנוֹשְׂאוֹת בְּנֵטֶל הַצְּחִיחוּת.

וּכְשֶׁרִחַפְתִּי עִמָּן

רָאִיתִי מִמָּרוֹם סַלְעֵי עֲרָבָה שׁוֹקְעִים

וְאִישׁ לָבָן כַּמָּוֶת הוֹפֵךְ בְּעֵינָיו בָּאֲדָמָה וְרַגְלָיו מְתַחֲחוֹת הֶעָפָר בְּדַרְכּוֹ

וְהוּא סוֹחֵב שַׂק שֶׁל חוֹל לְכַסּוֹת בּוֹ מֵת.

וְרָאִיתִי אִשָּׁה שֶׁהִשִּׁילָה מַסֵּכוֹת הַעֲמָדַת הַפָּנִים

וְנִגְלְתָה לְבִיאָה.

וְהִרְהַרְתִּי בַּהַחְמָצוֹת שֶׁהֶחְמַצְתִּי בְּחַיַּי

וְזָכַרְתִּי רְצוֹנִי לְהַשִּׁיל מֵעָלַי מַסֵּכוֹת הַעֲמָדַת הַפָּנִים

וְהוֹסַפְתִּי לְהֵרָאוֹת כְּאָדָם מִן הַיִּשּׁוּב

שָׁלֵו לִכְאוֹרָה וּבוֹטֵחַ בְּמַעֲשָׂיו לְמַרְאִית עַיִן

וְלִבִּי אֵינוֹ עִמִּי וְחַיַּי חוֹלְפִים בִּלְעָדַי.

וּבִרְאוֹתִי אֶת הָאִישׁ רַצְתִּי אַחֲרָיו:

"אִישׁ לָבָן, טָעִיתָ בַּזְּמַן;

הָאִישׁ עוֹדוֹ מְרַחֵף עִם צִפֳּרֵי הַשִּׁיר בִּשְׁמֵי הָעֲרָבָה

וְהוּא סוֹבֵב בָּעֲרָבָה כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה חוֹשֵׁק בַּלְּבִיאָה וְנֶחְשָׁק עַל יָדֶיהָ

וְעוֹד הַרְבֵּה שֶׁלֹּא עָשָׂה מַשְּׂאַת־נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת

וְלֹא מְעַט הֶחְמִיץ בְּחַיָּיו וְחֶפְצוֹ לַחֲווֹת

וְטָעֻיּוֹת עָשָׂה וְתִקְוַת לִבּוֹ לְהָשִׁיב גַּלְגַּל חַיָּיו לְאָחוֹר.

אִישׁ לָבָן"

צַר

בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה תִּשְׂרֹר דְּמָמָה

שֶׁל שֶׁקֶט שֶׁאֵין אַחֲרָיו אַחֲרִית דָּבָר.

הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה יָדְעוּ הֲמֻלָּה חַדְגּוֹנִית. –

וּמַעְלָה־מַעְלָה תַּעֲלֶה תְּהוֹם הַדְּמָמוֹת

וְתֶאֶסְפֵם בְּרַחֲמֶיהָ

אֶל דִּמְמַת הַנֶּצַח

וַאֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ בְּחַיֵּיהֶם –

לֹא נַעֲשָׂה.