בְּרַגְלַיִם פְּשׂוּקוֹת, מַבִּיטָה בַּתִּקְרָה
זֶה יִקַּח כָּמַהּ זְמַן שֶׁיִּקַּח.
יֵשׁ לָךְ זְמַן לְהַרְהֵר
לֹא צָרִיךְ לְמַהֵר
וּמָחָר הַצְּרִיבָה גַּם תִּדְעַךְ.

הֲיִיתֶם כָּךְ פָּעַם, עַל גַּג שֶׁל בִּנְיָן
תָּחַת חֻפַּת כּוֹכָבִים.
הוּא פָּשַׂק אֶת רַגְלַיִךְ
גָּהַר מְעָלַיִךְ
וְזָרַע אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלִיטָה.

זֶה לֹא שֶׁהִכְרִיחוּ, רַק הָיִית צְעִירָה
וְהַזְּמַן לֹא נִרְאָה לָךְ מַתְאִים.
וְרָצִית גַּם לִלְמֹד, וְלָצֵאת לַעֲבֹד
אֲבָל הֵם רַק הָיוּ נְבוֹכִים.

בְּחֻפָּה לְבָנָה, וּבֶטֶן גְּדוֹלָה
בְּשִׂמְלָה שֶׁנִּרְאֵית בָּהּ כְּמוֹ קְרֶמְבּוֹ.
חִיַּכְתְּ לָאוֹרְחִים
הֶעְמַדְתְּ פָּנִים
וְהִכְנַסְתְּ אֶת חַיַּיִךְ לְלִימְבּוֹ
וְתוֹדָה לָאֵל שֶׁפָּתַח אֶת רַחְמֵךְ
וְהֵבִיא לָךְ תְּרֵיסַר יְלָדִים.
וּמַזָּל שֶׁכָּל לֵדָה מוֹלִידָה
מְנוּחָה שֶׁל כָּמַהּ חֳדָשִׁים.

לֹא! אַתְּ לֹא מִתְלוֹנֶנֶת, לָמַדְתְּ מֵאִמָּא
שֶׁלָּמְדָה מֵהָאִמָּא שֶׁלָּהּ.
שֶׁכָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה
זֶה כְּלָל חָשׁוּב בַּתּוֹרָה.

וְשֶׁעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
זֶה אוֹמֵר, לִפְעָמִים,
לְהַבִּיט בְּתִקְרָה
וְלַחְלֹם כּוֹכָבִים.