לְאַט לְאַט מִתְכַּנְּסִים הַהִרְהוּרִים, 
 זוֹרְמִים אֶל מְבוֹא הַמַּחְשָׁבָה, כְּמוֹ 
 הָיוּ הַשַּׁיָּרָה שֶׁלָּנוּ, הַיְּלָדִים  
 בְּתִלְבֹּשֶׁת אֲחִידָה שֶׁל חֻלְצַת 
 תְּכֵלֶת, חוֹזְרִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, 
 הַשַּׁיָּרָה הַיּוֹמִית שֶׁיָּרְדָה בֵּין 
 הַסְּלָעִים הַגְּדוֹלִים עַל הַשְּׁבִיל 
 הַמּוֹבִיל אֶל בִּנְיָנֵי הָאֶבֶן שֶׁל 
 כַּרְמִית שֶׁעַל כֶּתֶף
 הָהָר. 
 מַה יֵשׁ לָהֶם לַהִרְהוּרִים שֶׁהֵם 
 מִתְכַּנְּסִים אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה 
 שָׁנִים, אִם לֹא כְּדֵי לְחַיֵּךְ לְשָׁלוֹם 
 לְרוּחוֹת הָרְפָאִים שֶׁלָּנוּ, שֶׁיָּצְאוּ 
 מִשָּׁם וְלֹא שָׁבוּ, גַּם לֹא אַחֲרֵי 
 כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, לִרְאוֹת  
 מִלְּמַעֲלָה אֶת עֵין כֶּרֶם 
 וְלָמוּת.