ירושה

אֲנִי מַנִּיחָה אֶת גּוּפִי עַל
הַכֻּרְסָה הַיְּחִידָה שֶׁיָּרַשְׁתִּי.
סָבְתָא פְלוֹרָה עֲדַיִן כָּאן,
רֵיחַ יַסְמִין שָׁבוּי בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ
וּמְרַכֵּךְ אֶת תַּלְתַּלַּי הַסּוֹרְרִים.
בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, הַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי
מְבַסֵּס אֶת עַצְמוֹ בַּחֲרִיצִים שֶׁבֵּין
הַתְּפָרִים
וּבִּתְנוּעַת אַגָּן אִטִּית אֲנִי מִתְכַּנֶּסֶת
אֶל רֶחֶם הַתַּחְתִּית הַשְּׁקוּעָה,
וַאֲנַחְנוּ נוֹשְׁמוֹת וּמַנְשִׁימוֹת
וְנוֹשְׁמוֹת

דמיינו

דַּמְיְנוּ סֶגֶר.
דַּמְיְנוּ מַפְתֵּחַ.
דַּמְיְנוּ מַפְתֵּחַ אֶחָד
שֶׁפּוֹתֵחַ.

דַּמְיְנוּ עֵינַיִם.
דַּמְיְנוּ עֵינַיִם פְּקוּחוֹת
לִרְוָחָה.

דַּמְיְנוּ אֶת בֵּית הֶחָזֶה.
דַּמְיְנוּ אֶת הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת
בֵּין הַצְּלָעוֹת לַחֻלְצָה,
בֵּין הַסַּרְעֶפֶת לַלֵּב,
בֵּין פְּעִימָה לִפְעִימָה,
שֶׁלֹּא תֶּחְסַר, שֶׁלֹּא
תֶּחְסַר
דַּמְיְנוּ.