close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • ירושה / דמיינו

    תמי קויפמן | שירים | התפרסם ב - 08.03.21

    ירושה

    אֲנִי מַנִּיחָה אֶת גּוּפִי עַל
    הַכֻּרְסָה הַיְּחִידָה שֶׁיָּרַשְׁתִּי.
    סָבְתָא פְלוֹרָה עֲדַיִן כָּאן,
    רֵיחַ יַסְמִין שָׁבוּי בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ
    וּמְרַכֵּךְ אֶת תַּלְתַּלַּי הַסּוֹרְרִים.
    בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, הַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי
    מְבַסֵּס אֶת עַצְמוֹ בַּחֲרִיצִים שֶׁבֵּין
    הַתְּפָרִים
    וּבִּתְנוּעַת אַגָּן אִטִּית אֲנִי מִתְכַּנֶּסֶת
    אֶל רֶחֶם הַתַּחְתִּית הַשְּׁקוּעָה,
    וַאֲנַחְנוּ נוֹשְׁמוֹת וּמַנְשִׁימוֹת
    וְנוֹשְׁמוֹת

    דמיינו

    דַּמְיְנוּ סֶגֶר.
    דַּמְיְנוּ מַפְתֵּחַ.
    דַּמְיְנוּ מַפְתֵּחַ אֶחָד
    שֶׁפּוֹתֵחַ.

    דַּמְיְנוּ עֵינַיִם.
    דַּמְיְנוּ עֵינַיִם פְּקוּחוֹת
    לִרְוָחָה.

    דַּמְיְנוּ אֶת בֵּית הֶחָזֶה.
    דַּמְיְנוּ אֶת הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת
    בֵּין הַצְּלָעוֹת לַחֻלְצָה,
    בֵּין הַסַּרְעֶפֶת לַלֵּב,
    בֵּין פְּעִימָה לִפְעִימָה,
    שֶׁלֹּא תֶּחְסַר, שֶׁלֹּא
    תֶּחְסַר
    דַּמְיְנוּ.

    תמי קויפמן

    תמי קויפמן, ילידת חולון, נשואה, אמא ל-2 בנות בוגרות וסבתא ל-3 נכדים. למדה חינוך והוראה בסמינר לוינסקי ועבודה סוציאלית לתואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב. פסיכותרפיסטית, עבדה וניהלה מקצועית מרכזי לווי, טיפול והכוונה לבני משפחה של מתמודדים עם מחלה נפשית. כיום עוסקת בטיפול, מרצה ומדריכת עובדים. ספרה הראשון "פיגומים לחלומות" ראה אור בהוצאת "גוונים". מאז, מפרסמת בכתבי עת, אנתולוגיות, וברשת.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    הממלכה כמרקחה

    שי מרקוביץ'
    הסקנדל סביב ועדת פרס נובל לספרות משסע את האקדמיה המלכותית בשוודיה...

    הכול אפשרי פתאום

    אירית שושני
    הַכֹּל אֶפְשָׁרִי פִּתְאוֹם מִבַּעַד לְשִׁמְשָׁה גְּבוֹהַת מוֹפַע זְרוּיוֹת מַחְשָׁבוֹת כִּנְשֹׁרֶת קְטִיפָה מִרְקַם...

    ביום שבו הבירוקרטיה תמות

    שחר שמאי
    בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הַבִּירוֹקְרַטְיָה תָּמוּת נִבְנֶה מְדוּרָה גְּדוֹלָה מִקְּלָסְרִים וְדַפִּים, מִמַּחְבְּרוֹת, רְשִׁימוֹת...
    דילוג לתוכן